ביאור:תוספתא/ברכות/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 192:
{{עוגן|כה}}(כה)
דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל בַּסְּעוֹדָה:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: {{הע-שמאל|לכל אחד שני טעמים: בית שמאי עוסקים בטעם הקידוש ובזמני כניסת המועד, ובית הלל עוסקים בהזדמנות לקידוש ובדיני הברכות. ראו טעמים נוספים [[ביאור:משנה ברכות פרק ח|בביאור למשנה ח, א.]]}}
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
{{ב|שֶׁהַיּוֹם גּוֹרֵם לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא,|הקידוש הוא בגלל המועד (שבת או יו"ט)}}
וּכְבַר קָדַשׁ הַיּוֹם, {{ב|וַעֲדַיִן יַיִן לֹא בָּא.|כניסת המועד היתה לפני הקידוש על היין}}
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
{{ב|שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמַר.|אין קידוש אלא על היין}}
דָּבָר אַחֵר: בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה, וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה.
דָּבָר אַחֵר.
בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה, וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה.
וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
 
{{עוגן|כו}}(כו)
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ח#משנה ב|משנה ח, ב.]]
השיקול הנוסף של בית שמאי הוא סדר הסעודה ההלניסטי, שהיה מקובל בדרך כלל על חז"ל, וראו תיאורו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ד#ח|לעיל ד, ח.]]
"אחורי הכוס" הוא הצד החיצוני שלה. בית הלל אינם חוששים לשתיה בכוס שאחוריה טמאים ותוכה טהור, ובית שמאי מנסים להימנע מכך.}}
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶּבַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מֵחֲמַת הַיָּדַיִם,
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַכּוֹס.
שורה 215 ⟵ 216:
 
{{עוגן|כז}}(כז)
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְקַנֵּחַ יָדוֹ בַמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן,
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַפָּה מֵחֲמַת הַכֶּסֶת, וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ח#משנה ג|משנה ח, ג,]] הסברים נוספים למחלוקת.
מְקַנֵּחַ יָדוֹ בַמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן,
הגישה שאין נטילת ידים לחולין מבטאת מצב ביניים, שהקפידו על נטילת ידים רק לקודשים ולתרומה. אבל בעניין זה החמיר ר' עקיבא.}}
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַפָּה מֵחֲמַת הַכֶּסֶת,
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: סְפֵק מַשְׁקִין לַיָּדַיִם - טָהוֹר.
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם.
דָּבָר אַחֵר: אֵין נְטִילַת יָדַיִם לַחֻלִּין,
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
סְפֵק מַשְׁקִין לַיָּדַיִם טָהוֹר.
דָּבָר אַחֵר.
אֵין נְטִילַת יָדַיִם לַחֻלִּין,
אֶלָּא מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַכֶּסֶת,
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַפָּה מֵחֲמַת הַשֻּׁלְחָן,
שורה 228 ⟵ 226:
 
{{עוגן|כח}}(כח)
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ח#משנה ד|משנה ח, ד:]] בית הלל אינם מוכנים להפריע לסעודה כדי לנקות.}}
מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת מִפְּנֵי אָבְדָן שֶׁלָּאֳכָלִים,
וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אִם הָיָה שַׁמָּשׁ - תַּלְמִיד חֲכָמִים, מְלַקֵּט פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת,
וְנוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.
מְלַקֵּט פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת,
וְנוֹטְלִין לַיָּדַיִם,
וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.
 
{{עוגן|כט}}(כט)
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: {{הע-שמאל|המחלוקת הזו אינה מופיעה במשנה, והיא קשורה עדיין לדיני הסעודה הרגילים, ואילו המחלוקת שבהלכה ל קשורה, כמו במשנה, למוצאי שבת.}}
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אוֹחֵז כּוֹס יַיִן בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן עָרֵב בִּשְׂמֹאלוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן,
שורה 244 ⟵ 240:
אוֹחֵז שֶׁמֶן עָרֵב בִּימִינוֹ וְכוֹס יַיִן בִּשְׂמֹאלוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ.
אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים - טָחוֹ בַּכֹּתֶל, לְפִי שֶׁאֵין שֶׁבַח תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁיֵּצֵא מְבֻסָּם.
טָחוֹ בַּכֹּתֶל,
לְפִי שֶׁאֵין שֶׁבַח תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁיֵּצֵא מְבֻסָּם.
 
{{עוגן|ל}}(ל)