נועם אלימלך/פרשת כי תצא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצת עריכה
קצת יותר ציטוט. לא בדיוק עברתי או הבנתי את מה שהגהתי. השארתי מילים שיש לי בהם ספק
שורה 13:
לכאורה מלת {{צ|והיה}} אינו מדוקדק שהוא לשון וודאי והכי הוי ליה למימר {{צ|ואם יהיה הבן הבכור כו'}} ונראה לפרש דהנה המחשבה נקראת אשה שהמחשבה מוליד את המעשה והנה יש שתי מחשבות אחת היא מחשבה הקדושה ואחת היא מחשבה זרה ואמר הכתוב {{צ|כי יהי' לאיש שתי נשים}} שיהי' מעורב בטוב ורע מחשבה קדושה ומחשבה זרה וזהו {{צ|אחת אהובה ואחת שנואה}} ואמר הכתוב {{צ|והיה הבן הבכור לשנואה}} ר"ל שזה הוא בודאי שהבן הנולד מהשנואה דהיינו המעשה הבאה מהמחשבה זרה שזה נקרא "בן", הוא יהי' הבכור שידו על העליונה {{צ|והיה ביום הנחילו את בניו}} פי' כשיגיע יום שינחיל את בניו הם המעשים טובים להעלותם לד' {{צ|לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור}}, "לבכר" הוא מלשון ביכורים דהיינו שלא יוכל לעשות שום מצוה בשלימות על פני בן השנואה הבכור מחמת שבן השנואה הוא הבכור לכן שמור עצמך במאד מאד וקדש וטהר עצמך לזכך את מחשבתך כדי שתוכל לעשות מצוה בשלימות וק"ל
 
'''כי יקרא קן צפור''' כו' יראה לפרש דהנה כל מעשינו ועבודתינו להשי"ת ב"ה הוא להמשיך אותו להעולמות דהיינו שאגושאנו מכנים את בוראינו ב"ה עיני דה' יד דה' 'וח"ו לדמות אותו בשום דמיון בעולם אך העולמות נקראים כן והיינו כשהצדיק רוצה להמשיך לעולם איזה דבר הצורך דהיינו פרנס'פרנסה צריך לעורר המדה הנקרא יד דה' וכן בכל דבר צריך לעורר המדה שאותו דבר שייך לה וכשהצדיק ממשיך את הבורא ב"ה להעולמות -- זה הוא היחוד. וזהו דאמרינן בגמ'בגמרא {{צ|אין דורשין במרכבה ביחיד אלא א"כ הוא חכם ומבין מדעתו}} פי' אין דורשין להמשיך יחידו של עולם להביאו להמרכב'להמרכבה שלו אלא א"כ מי שהוא במדריג'במדריגה הזאת להמשיך השפעות ממדת חכט'חכמה ובינה: {{צ|מדעתו}} שהוא דעת שלישית המכרעת, כמאמר חז"ל {{צ|עשה מצוה אחת מכריע כל העולם לכף זכות}} דהיינו שיהא העולם בעיניו כאלו הוא מחצה על מחצה ובעשותו מצוה אחת מכריע בלכל העולם לזכות והוא המכריע ע"י הדעת שבו שהוא {{צ|דע את אלקי אביך ועבדהו}} שעובד השי"ת בדביקות ובדעת וזהו {{ממ|תהלים|קיט|סב}} {{צ|חצות לילה אקום להודות לך}} פי' העוה"ז נקרא 'לילה' ואמר דוד המלך ע"ה בעיני הוא העוה"ז {{צ|חצות}} ר"ל מחצה על מחצה לכן {{צ|אקום להודות לך}} כדי להכריע את העולם בדעתו: וזהו דעת קנה הכל קנה פי' כשהצדיק קונה לעצמו הדעת שהוא הכרע' לזכות גורם להשי"ת שקונה הכל היא המדה הנקרא כל קונה לעצמו והשגחתו עלי': וזהו שאנו אומרים בברכות ראשונו' מהתפיל' וקוב' הכל וזוכר חסדי אבות והיינו כשהקב"ה קונה לעצמו מדת כל עי"ז זוכר חסדי אבות שהם היו כולם במדה הזאת כמו שאגו אומרים אברהם בכל יצחק מכל כו' וכמו שנאמר וד' בירך את אברהם בכל יצחק אמר ואוכל מכל יעקב אמר יש לי כל רמז על חמדה הנ"ל כידוע ואיתא אין דורשין במעשה בראשית בשנים: יראה לפרש דהנה השי"ת ב"ה ברא ועשה את עולמו ועושה בו כרצונו ולעומת זה ברא השי"ת הצדיק שיכול לבטל גזירותיו והנה איך אפשרי שיבטל הגזירות שכבר נגזרו בשמים בעולמות עליונים: אך הוא כאשר כתבנו כמה פעמים בדבר ה' שמים נעשו דהיינו הצדיק ע"י עסקו בתורה לשמה ומחדש בה חידושים נעשו שמים חדשים ועושה מעשה בראשית ונמצא ממילא הגזירות בטלין שלא 'היו באותן העולמות שנבראו מחדש • ואמרינן. במסכת
תענית בימי רבי שמואל בר נחמני הוי כפנא ומותנא אמרו היכי נעביד נבעי על תרווייהו אין מבקשין על שני דברים כאחד ע"ש וזהו אין דורשין במעשה בראשית ר"ל כשהצדיק רוצה לדרוש במעשה בראשית ע"י עומקו בתור' לחדש שמים חדשים לבטל הגזירות ולהשפיע לישראל אל ידרוש בשנים דהיינו לבקש על שני דברים כאחד כ"א ידרוש כל דבר בפני עצמו וזהו פי' הפסוק כי יקרא קן צפור כו' דהעולמות נקראים קן צפור עולם העליון נקרא קן צפור במרכב' עליונה כדאיתא בזוהר הקדוש בלק בן צפור בלק הי' קוסם יותר מבלע' כי הי' לו אחיזה בצפור במרכבה טמאה ובהאי צפור ידע כל ואת זה לעומת זה עשה אלקים: ומלמד הכתוב להצדיק שהוא במדריג' הזאת להמשיך את הבורא ב"ה להעולמות הנקראים קן צפור לפניך ר"ל זה הדבר מוכן לפניך ותוכל לפעול כנ"ל: ואמר הכתוב בלשון שאלה בדרך פי' כעת שאנחנו בגלות המר האיך נעשה אם נבקש רחמים על גלות השכינ' או על ישראל כי שני דברים כאחד אי אפשר להתפלל כנ"ל ואיזה מהן קודם וזהו בכל עץ או על הארץ ר"ל אם יהא עסקינו ועבודתינו בעבור בל העץ היא השכינה הנקראת כל ועץ או אם יהא עבודתינו על הארץ על דבר ארציות צורכי עם ישראל הנקראים אפרוחים או ביצים כדאיתא בזוהר. ואמר הכתוב בוודאי השכינה קודם יותר ויותר כי והאם רובצת על האפרוחים כו' היינו השכינה האם שלנו רובצת ומגינה תמיד עלינו בגלות המר. ואמר הכתוב אני נותן לך עצה לא תקח האם על הבנים ר"ל לא שתהא כל מחשבתך ותפילתך על השכינה לבדה אלא שלח תשלח את האם דהיינו שתהא מחשבתך זכה וטהורה וע"י זה תעלה את השכינה למעלה לשלח אותה ליחדא אותה עם הקב"ה ואת הבנים הם הישראל הנקראים בנים למקום תקח לך תתפלל עליהם להשפיעם כל טוב וזה אפשר לעשות כאחד דהיינו המחשבה על השכינה והתפיל' על ישראל ומחשבתך תפעול להעלות את השכיב' בפי הגעת מדרגתך וזהו שלח תשלח כפל לרמז שתתחזק ותאמץ תמיד במחשבתך כנ"ל ולא תאמר כבר יצאת ידי חובתך כי הוא דבר שאין לו סוף וכל עוד שתתחזק יותר תעל' את השכינה למעל' למעלו' והתפיל' תפעול על ישראל והבן
 
וזהו {{צ|דעת קנה הכל קנה}}{{הערה|ע"פ [[נדרים מא א|נדרים מא.]] ''דא קני מה חסר'' -- ויקיעורך}} פי' כשהצדיק קונה לעצמו הדעת שהוא הכרע' לזכות, גורם להשי"ת שקונה הכל, היא המדה הנקרא 'כל', קונה לעצמו והשגחתו עלי'. וזהו שאנו אומרים בברכות ראשונו' מהתפיל' {{צ|וקונה הכל וזוכר חסדי אבות}} והיינו כשהקב"ה קונה לעצמו מדת 'כל' עי"ז {{צ|זוכר חסדי אבות}} שהם היו כולם במדה הזאת כמו שאנו אומרים {{צ|אברהם בכל יצחק מכל כו'}} וכמו שנאמר {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}}, יצחק אמר {{צ|ואוכל מכל}}, יעקב אמר {{צ|יש לי כל}} רמז על המדה הנ"ל כידוע.
'''כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך''' ומתחילה נבאר הפסוק וירא אלקים את האור כי טוב הנה לכאורה המשמעות אחר שנתהווה האור ראה השי"ת את האור כי טוב וחלילה לחשוב ולומר על הבורא ב"ה
 
האחד הפשוט האמתי בלי שום השתנות לומר שמתחילה לא ראה ועכשיו ראה כי טוב: אמנם כי כן האמת שהשגחתו וראייתו של הקב"ה להיות כל דבר בטוב וכל מקום שהוא משגיח הוא למען היות הדבר בטוב ובשלימות וזהו וירא אלקים את האור דהיינו שהשגיח עליו בעין השגחתו כי טוב למען היות טוב וזה הוא שאנו אומרי' בברכת ק"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ר"ל באותו טוב שהשגיח על האור מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית דהיינו בכל יום מחדש עלינו ישראל רחמים וחסדים וכל טוב כאמור לעוש' אורים גדולים כל"ח דהיינו שעשה את האור למען יהי' לעולם חסדו כי בכל יום מחדש עלינו חסדים ונמצא ראייתו של השי"ת בהאור הי' כדי להשפיע כל טוב לישראל ואנחנו המקבלים את הטוב צריכין ג"כ להיותנו דומים להשי"ת ב"ה לקבל את הטוב ע"י הראי' ואמנם זאת בלתי אפשר רק ע"י השמיעה דהיינו כמאמר הכתוב אשר אנכי מצוך היום ופירשו רבותינו שיהיו דברי תור' בעיניך כחדשים כאלו עומד בכל יום על הר סיני ומקבל התור' ונמצא מדמה עצמו להבורא ב"ה ג"ב בחידוש בכל יום וזהו מסיר אזנו משמוע תורה דהיינו שאין מחשבתו זכה וטהורה לחשוב זאת בכל יום כאלו שומע התור' מסיני גם תפלתו תועבה מחמת שתפילתו מטורפת ומעורבת במחשבות זרות רק צריך שיהא מחשבתו תמיד כאלו היום שומע ומקבל התור' וע"י זה יכול לקבל השפע' הטוב שהקב"ה מחדש בכל יום דהנה כתיב יום הששי ודרשו חז"ל הששי הידוע מלמד שהתנה הקב"ה במעשה בראשית על מנת שיקבלו ישראל את התורה שנתנה בששי במיון: ונמצא כשאדם חושב ומדמה לעצמו כאלו היום שומע התורה הוי לי' כאלו היום נברא העולם ואז השגיח הקב"ה להיות טוב ונמצא בכל יום הצדיק ממשיך הטוב ההוא וזהו ראה שאין רשעים בדאים להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכבר דקדקו קדמונים להבין באיזה מקום גנז הש"י את האור והלא האור הי' מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו אך אפשר לומר ע"פ הדברים הנ"ל דהנה השי"ת השגיח בראייתו על האור כדי להיות טוב כנ"ל ונמצא גם הרשעים יהי' להם הנאה מהטוב ההוא מה עשה הקב"ה גנז את הטוב באור לצדיקים לעתיד לבא דהיינו בכל עת שיצטרכו יהי' עתיד ומזומן להם הטוב כנ"ל שמחדש עליהם בכל יום חסדים ע"י מחשבתם הטהורה שמחשבים בכל יום כאלו שומעים התור' בסיני וזהו כי תבנה בית חדש דהיינו הפנימיות של אדם נקרא בית כשתבנה הפנימיות שלך ע"י מחשבות טהורות חדש ר"ל צריך אתה שיהי'
ואיתא {{צ|אין דורשין במעשה בראשית בשנים}} יראה לפרש דהנה השי"ת ב"ה ברא ועשה את עולמו ועושה בו כרצונו ולעומת זה ברא השי"ת הצדיק שיכול לבטל גזירותיו. והנה איך אפשרי שיבטל הגזירות שכבר נגזרו בשמים בעולמות עליונים? אך הוא כאשר כתבנו כמה פעמים {{צ|בדבר ה' שמים נעשו}} דהיינו הצדיק ע"י עסקו בתורה לשמה ומחדש בה חידושים נעשו שמים חדשים ועושה מעשה בראשית ונמצא ממילא הגזירות בטלין שלא 'היו באותן העולמות שנבראו מחדש • ואמרינן במסכת תענית {{צ|בימי רבי שמואל בר נחמני הוי כפנא ומותנא אמרו היכי נעביד נבעי על תרווייהו אין מבקשין על שני דברים כאחד}}, ע"ש, וזהו {{צ|אין דורשין במעשה בראשית}} ר"ל כשהצדיק רוצה לדרוש במעשה בראשית ע"י עומקו בתור'בתורה לחדש שמים חדשים לבטל הגזירות ולהשפיע לישראל -- אל ידרוש בשנים, דהיינו לבקש על שני דברים כאחד, כ"אכי אם ידרוש כל דבר בפני עצמו וזהו פי' הפסוק {{צ|כי יקרא קן צפור כו'}}, דהעולמות נקראים "קן צפור" [עולם העליון נקרא קן צפור במרכב'במרכבה עליונה כדאיתא בזוהר הקדוש בלק בן צפור בלק הי'היה קוסם יותר מבלע'מבלעם כי הי'היה לו אחיזה בצפור במרכבה טמאה ובהאי צפור ידע כל ואת זה לעומת זה עשה אלקים:]. ומלמד הכתוב להצדיק שהוא במדריג'במדריגה הזאת להמשיך את הבורא ב"ה להעולמות הנקראים "קן צפור" {{צ|לפניך}} ר"ל זה הדבר מוכן לפניך ותוכל לפעול כנ"ל:. ואמר הכתוב בלשון שאלה {{צ|בדרך}} פי' כעת שאנחנו בגלות המר האיך נעשה אם נבקש רחמים על גלות השכינ'השכינה או על ישראל, כי שני דברים כאחד אי אפשר להתפלל כנ"ל ואיזה מהן קודם וזהו {{צ|בכל עץ או על הארץ}} ר"ל אם יהא עסקינו ועבודתינו בעבור בל{{צ|כל העץ}} -- היא השכינה הנקראת כל ועץ או אם יהא עבודתינו {{צ|על הארץ}} על דבר ארציות צורכי עם ישראל הנקראים {{צ|אפרוחים או ביצים}} כדאיתא בזוהר. ואמר הכתוב בוודאי השכינה קודם יותר ויותר כי {{צ|והאם רובצת על האפרוחים כו'}} היינו השכינה האם שלנו רובצת ומגינה תמיד עלינו בגלות המר. ואמר הכתוב אני נותן לך עצה {{צ|לא תקח האם על הבנים}} ר"ל לא שתהא כל מחשבתך ותפילתך על השכינה לבדה אלא {{צ|שלח תשלח את האם}} דהיינו שתהא מחשבתך זכה וטהורה וע"י זה תעלה את השכינה למעלה לשלח אותה ליחדא אותה עם הקב"ה {{צ|ואת הבנים}} הם הישראל הנקראים בנים למקום {{צ|תקח לך}} תתפלל עליהם להשפיעם כל טוב וזה אפשר לעשות כאחד דהיינו המחשבה על השכינה והתפיל' על ישראל ומחשבתך תפעול להעלות את השכיב'השכינה בפי הגעת מדרגתך וזהו {{צ|שלח תשלח}} כפל לרמז שתתחזק ותאמץ תמיד במחשבתך כנ"ל ולא תאמר כבר יצאת ידי חובתך כי הוא דבר שאין לו סוף וכל עוד שתתחזק יותר תעל'תעלה את השכינה למעל'למעלה למעלו' והתפיל' תפעול על ישראל והבן
דברי תורה חדשים עליך כנ"ל ועשית מעקה לגגך פי' וצריך אתה שתעמיק ותשפיל את גבהותך מעקה לשון ממעמקים קראתיך כו' וגג רמז לגאות במו הגג שהוא גבוה וכשישפיל את עצמו אז יבנה ביתו בצדק והבן
 
'''כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך''' ומתחילה נבאר הפסוק {{צ|וירא אלקים את האור כי טוב}} הנה לכאורה המשמעות אחר שנתהווה האור ראה השי"ת את האור כי טוב וחלילה לחשוב ולומר על הבורא ב"ה
האחד הפשוט האמתי בלי שום השתנות לומר שמתחילה לא ראה ועכשיו ראה כי טוב:. אמנם כי כן האמת שהשגחתו וראייתו של הקב"ה להיות כל דבר בטוב וכל מקום שהוא משגיח הוא למען היות הדבר בטוב ובשלימות וזהו {{צ|וירא אלקים את האור}} דהיינו שהשגיח עליו בעין השגחתו {{צ|כי טוב}} למען היות טוב וזה הוא שאנו אומרי' בברכת ק"ש {{צ|ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית}} ר"ל באותו טוב שהשגיח על האור {{צ|מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית}} דהיינו בכל יום מחדש עלינו ישראל רחמים וחסדים וכל טוב כאמור לעוש'{{צ|לעושה אורים גדולים כל"חכי לעולם חסדו}} דהיינו שעשה את האור למען יהי' {{צ|לעולם חסדו}} כי בכל יום מחדש עלינו חסדים ונמצא ראייתו של השי"ת בהאור הי'היה כדי להשפיע כל טוב לישראל ואנחנו המקבלים את הטוב צריכין ג"כ להיותנו דומים להשי"ת ב"ה לקבל את הטוב ע"י הראי'הראיה ואמנם זאת בלתי אפשר רק ע"י השמיעה דהיינו כמאמר הכתוב {{צ|אשר אנכי מצוך היום}} ופירשו רבותינו שיהיו דברי תור'תורה בעיניך כחדשים כאלו עומד בכל יום על הר סיני ומקבל התור'התורה ונמצא מדמה עצמו להבורא ב"ה ג"בכ בחידוש בכל יום וזהו {{צ|מסיר אזנו משמוע תורה}} דהיינו שאין מחשבתו זכה וטהורה לחשוב זאת בכל יום כאלו שומע התור'התורה מסיני {{צ|גם תפלתו תועבה}} מחמת שתפילתו מטורפת ומעורבת במחשבות זרות רק צריך שיהא מחשבתו תמיד כאלו היום שומע ומקבל התור'התורה וע"י זה יכול לקבל השפע' הטוב שהקב"ה מחדש בכל יום דהנה כתיב {{צ|יום הששי}} ודרשו חז"ל {{צ|הששי הידוע מלמד שהתנה הקב"ה במעשה בראשית על מנת שיקבלו ישראל את התורה שנתנה בששי במיון:בסיון}}. ונמצא כשאדם חושב ומדמה לעצמו כאלו היום שומע התורה הוי לי' כאלו היום נברא העולם ואז השגיח הקב"ה להיות טוב ונמצא בכל יום הצדיק ממשיך הטוב ההוא וזהו {{צ|ראה שאין רשעים בדאיםכדאים להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא}}, וכבר דקדקו קדמונים להבין באיזה מקום גנז הש"י את האור והלא האור הי' מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו? אך אפשר לומר ע"פ הדברים הנ"ל דהנה השי"ת השגיח בראייתו על האור כדי להיות טוב כנ"ל ונמצא גם הרשעים יהי' להם הנאה מהטוב ההוא מה עשה הקב"ה גנז את הטוב באור לצדיקים לעתיד לבא דהיינו בכל עת שיצטרכו יהי' עתיד ומזומן להם הטוב כנ"ל שמחדש עליהם בכל יום חסדים ע"י מחשבתם הטהורה שמחשבים בכל יום כאלו שומעים התור'התורה בסיני וזהו כי תבנה בית חדש דהיינו הפנימיות של אדם נקרא בית כשתבנה הפנימיות שלך ע"י מחשבות טהורות חדש ר"ל צריך אתה שיהי'
 
וזהו {{צ|כי תבנה בית חדש}} דהיינו הפנימיות של אדם נקרא "בית", כשתבנה הפנימיות שלך ע"י מחשבות טהורות, {{צ|חדש}} ר"ל צריך אתה שיהי' דברי תורה חדשים עליך כנ"ל {{צ|ועשית מעקה לגגך}} פי' וצריך אתה שתעמיק ותשפיל את גבהותך, "מעקה" לשון {{צ|ממעמקים קראתיך כו'}} וגג רמז לגאות במוכמו הגג שהוא גבוה, וכשישפיל את עצמו אז יבנה ביתו בצדק והבן.
'''כי ימצא איש נערה''' כו' נראה לפרש ע"ד הרמז דאיתא בכתבים שלפעמים יזכה הצדיק ע"י מעשיו שתבא אליו נשמה בעיבור מנשמת צדיק גדול רק שחיסר איזה נדנוד משלימות המצוה או מהתמימות. ובאת הנשמה אל הצדיק בסוד העיבור עד שעושה המצוה הזאת שחיסר בה ואז חוזרת והולכת למקומה. ופעמים אם הצדיק הזה שהנשמה מתעברת בו הולך בצדקתו בתמימות אזי אינה הולכת מאתו ומסייעת לו לעבודת הבורא ית' וזה נקרא בשם {{צ|מציאה}}. וזהו {{צ|כי ימצא איש}} ר"ל הצדיק נקרא "איש", אם ימצא מציאה דהיינו עיבור נשמת צדיק, {{צ|נערה}} לשון {{צ|וינערו רשעי' מן הארץ}} ר"ל שעי"ז יפעול לנער ולגרש את כל הרשעו' והרעות מישראל, {{צ|בתולה}} דהיינו ע"י שיחדש חידושין דאורייתא לשון קרקע בתולה דהיינו שיחדש דבר חדש בתורה הקדושה {{צ|אשר לא אורשה}} דאיתא בגמ' {{צ|הלומד תורה בפני ע"ה כאלו בועל ארוסתו בפניו}} ולא כן הצדיק שלא למד תורה בפני ע"ה ולא לשום פגי' שזו לימוד שלא לשמה רק שלומד תורה לשמה {{צ|ותפשה}} פי' שיתפוש את הנשמה שלא תלך מאתו {{צ|ושכב עמה}} דהיינו שתשכון עמו {{צ|ונמצאו}} פי' שיהי' מציאה דהיינו להצדיק הזה ולהנשמה המתעברת {{צ|ונתן לאבי הנערה}} ....
(חסר כאן קצת)
 
'''וזהו כי ימצא איש''' ר"ל הצדיק נקרא איש אם ימצא מציאה דהיינו עיבור נשמת צדיק. נערה לשון וינערו רשעי' מן הארץ ר"ל שעי"ז יפעול לנער ולגרש את כל הרשעו' והרעות מישראל: בתולה. דהיינו ע"י שיחדש חידושין דאורייתא לשון קרקע בתולה דהיינו שיחדש דבר חדש בתור' הקדושה אשר לא אורשה .דאיתא בגמ' הלומד תורה בפני ע"ה כאלו בועל ארוסתו בפניו ולא כן הצדיק שלא למד תורה בפני ע"ה ולא לשום פגי' שזו לימוד שלא לשמה רק שלומד תורה לשמה ותפשה פי' שיתפוש את הנשמה שלא תלך מאתו ושכב עמה דהיינו שתשכון עמו ונמצאו פי' שיהי' מציאה דהיינו להצדיק הזה ולהנשמה המתעברת ונתן לאבי הגערה (חסר כאן קצת) וזהו {{צ|לא תראה את שור אחיך או שיו נדחים:}} דיש צדיק הנקרא שודשור לשון הסתכלות ע"ד אשורנו ולא קרוב דהיינו שמסתכל תמיד ברוממות האל ית' ויש צדיק הנקרא שה דהיינו שהולך בתמימות: נדחים פי' שנדחו ממקומם ובאו אליך בסוד העיבור מחמת שחיסרו קצת בעבודתם להבורא ית' כנ"ל והתעלמת מהם ר"ל ותרצה להתעלם לכן אני מזהירך השב תשיבם לאחיך ר"ל שתראה לתקנו כי הנשמה המתעברת בו מודיע לו מה שחיסרה במצות ד' כדי לתקנה ואם לא קרוב אחיד אליך ר"ל שאין לה קרבות עמך להודיע לך ולא ידעתו מה שחיסר והוא מחמת שמעשיך עדיין אינם בשלימות כ"ב: ואספתו אל תוך ביתך דהיינו שתוסיף שלימות במעשיך והי' עמך ר"ל ותהי' הנשמה עמך עד דרוש אחיך אותו ר"ל עד שתדרוש אשר יחסר לו: והשבתו לו ר"ל שתתקננו וק"ל
 
'''כי תבא בכרם רעך''' כו' כנ"ל דכרם ד' צבאות הוא סודות התורה הוא יין המשומר בענבים ואמר הכתוב אם זכית לבא לסודות התורה ואכלת ענבים כנפשך ר"ל בפי מדרגתך שלא תעלה במדרגות אשר עדיין לא הגעת לה רק כפי מדרגתך כן תעלה בה ולא יותר שבעך: ר"ל איך תדע זה אם הוא כפי מדרגתך או יותר ואמר הכתוב פי' כשתראה שאתה שבע מזה מאד מכל תענוגים ומעדנים ואל כליך לא תתן: הכתוב מזהירך שלא תתענג גופך מזה ע"ד שאמר התנא ואל תעשם עטרה להתגדל בהם וזהו כי תקצור קצידך בשדך כו' דהעוסקים בסודות התורה נקראים מחצדי חקלא ואמר אם תרצה להיות במחצדי חקלא וזהו שדך ר"ל שדה תפוחים ושכחת עומר בשדה: עומר כמו אומר באלף שעין מתחלף באלף באותיות אחע"ה ר"ל שעדיין תשכח איזה אומר קדוש הנוגע בזה ועדיין לא הגעת למדרגה זו להיות ממחצדי חקלא ואמר הכתוב לא תשוב לקחתה ר"ל גם אם התחלת לא תשוב עוד לקחת את המדרגה הזאת עד אשר תגיע אליה: לגר ליתום ולאלמנה יהי' רמז צדיק כזה שהוא כגר בעוה"ז ואין לו שייכות עם העולם והוא מוכנע ושפל כיתום ודואג על גלות השכינה לו ראוי' המדרג' הזאת למען יברכך ד' כו' פי' הכתוב מבשרך שגם תתברך ע"י זה שתמשיך עצמך ממדרגה אשר אינך ראוי לה עדיין: ונחזור להפסוק הנ"ל כי תבא בקמת רעך פי' אם תזכה לבא למדרגה גדולה כזו שתהי' קומה שלימה שכל אבריך וגידך מקודשים ומתוקנים להשראת שכינה וקדושה וקטפת מלילות פי' תזכה להוציא הקדוש' מלילית דהיינו מהקליפה ע"ד חיל בלע ויקיאנו