מגן אברהם על אורח חיים תרצו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תרצה|תרצו|תרצז}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|מא|א|בכ"מ:}}{{ררר}} עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרסח|ריש סי' תרס"ח]] דע"י עכו"ם מותר ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקנד כב|סי' תקנ"ד סכ"ב]]:
 
שורה 8 ⟵ 9:
 
{{משע|מא|ד|פסקי הלכות:}}{{ררר}} ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול (מט"מ ב"י א"ח):
<קטע סוף=א/>
 
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|מא|ה|אסורים בהספד:}}{{ררר}} ומקום שנהגו שביום ז' הולכין על הקבר לקונן אסורים בפורים אלא האבל לבדו ילך שם עם חזן א' ויאמר לו השכב' ואפי' בערב פורים אסור לילך שם שלא יחשבו העולם שאבילו' נפסק מחמת פורים (ר"ש לוי י"ג כ"ה):
<קטע סוף=ג/>
 
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|מא|ו|ומ"מ ילך לבה"כ:}}{{ררר}} צ"ע דהא הרב"י פסק בס"ה שלא יצא מפתח ביתו א"כ ה"ל לכתו' בל' י"א וכו':
 
שורה 20 ⟵ 23:
 
{{משע|מא|ט|עולה לו למנין:}}{{ררר}} ואפי' מת בפורים וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקמח ב|סי' תקמ"ח ס"ב]]:
<קטע סוף=ד/>
 
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|מא|י|לא יצא משם:}}{{ררר}} נ"ל דבמקום הרוקח היו אוכלין סעוד' שלישית קודם מנחה אבל לדידן צריך לילך לביתו לאכול סעודה שלישית ואיתא במהרי"ל כשהיה אבל באמצע השנה הלך במ"ש לבה"כ ועמד בפתח בה"כ עד שאמר ברכו ואח"כ חזר לביתו עכ"ל ש"מ שמותר לילך לבה"כ כ"ש בפורים די"א דאין אבילו' נוהג כ' הלבוש א"א צידוק הדין אלא לחכם בפניו (בניו) [אחר] שדורשין עליו אומרים קדיש:
<קטע סוף=ה/>
 
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|מא|יא|שאבל חייב לשלוח:}}{{ררר}} כתוב במהרי"ל כל דבר שמח' לא ישלח ולא ישלחו לו וכ"כ בס"ח, ומט"מ כ' שהמנהג שאין שולחין לאבל אפי' דבר שאינו עשוי לשמוח וכ"מ מדברי רמ"א, וז"ל ס"ח מי שמת אביו בפורי' לשנה הבא' ישלח מנות ובאותו שנה ישלח מעות או בשר לעניים רק לא תפנוקים העשוים לשמחה וכל דבר של שמחה לא ישלח ולא ישלחו לו עכ"ל סי' תשי"ג ופשוט דאם האבל הוא עני דמותר לשלוח לו מעות דלא גרע מצדק':
 
{{משע|מא|יב|ביורה דעה סי' שפ"ה ע"ש:}}{{ררר}} נ"ל שכוונתו להורות דבמקום שאין נוהגין אבילות בפורים כמ"ש ס"ד א"כ דינו כשבת ומותר לשלוח במקום שנהגו לשאול בשלומו ע"ש:
<קטע סוף=ו/>
 
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|מא|יג|עשה דיחיד:}}{{ררר}} וי"א דאפי' עשה דרבי' כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקמח ג|סי' תקמ"ח ס"ג]]:
 
שורה 39 ⟵ 45:
 
{{משע|מא|יז|דלא עדיף משבת וי"ט:}}{{ררר}} כלומר בי"ט שני כשקוברו ובשבת שמחשיך על התחום פטור מכולן כ"ש כאן ועמש"ל:
<קטע סוף=ז/>
 
===סעיף ח===
<קטע התחלה=ח/>
{{משע|מא|יח|מותר לישא:}}{{ררר}} דבחג כתיב ושמחת בחגך ולא באשתך ולא בפורים ועוד דהוי ליה חד יומא ומשום חד יומא לא משהי אינש נפשיה וכמ"ד משום ביטול פריה ורביה (ב"י בשם הרשב"א) לכאורה משמע דה"פ דבשלמא ברגל גזרינן שמא ישהא עד הרגל כדי להשתכר שיצאו שבעת ימי המשתה בז' ימי החג אבל בפורים משום יום א' לא ישהא וצריך עיון דהא אמרינן בגמרא דמותר לישא ערב הרגל דמשום חד יומא לא משהי אינש נפשיה (פירש"י ור"ן כיון דאי משהו תו לא מצי עביד במועד) וא"כ לא יעמיד הנשואין בערב הרגל וזה לא שייך גבי פורים ואפשר דהרשב"א סברא דנפשיה קאמר אלא שתפס לשון הגמרא, ומ"מ קשה מנ"ל הא ואפשר שהוכחתו מדמותר לישא ערב עצרת ולא חיישינן שישהא הנישואין כי שם אינו חושש אם ידחה עד אחר עצרת דאינו אלא יום א' אלא ע"כ כיון דאינו אלא יום א' לא איכפת לו בזה לשהות דהא מ"מ יצטרך לעשות שבעת ימי המשתה:
 
וכתב הלבוש לפי מה שכתבתי [[שולחן ערוך אורח חיים תרפח ו|סימן תרפ"ח ס"ו]] דאין לעשות סעודת פורים בשבת אם כן הכי נמי אסור לעשות סעודת נשואין בי"ד ע"כ ול"נ דלא דמי דהתם הטעם דאם כן לא תהא סעודת פורים ניכרת אבל הכא מה בכך אם לא תהא סעודת הנישואין ניכרת, ועיין מה שכתבתי שם, אלא אי קשיא הא קשיא דהא קיי"ל אין מערבין שמחה בשמחה כמו שכתבתי [[שולחן ערוך אורח חיים תקמו|ריש סימן תקמ"ו]] וילפינן לה מקרא א"כ היאך מותר לערב שמחת הנשואין בשמחת פורים, ויש לומ' דמש"ה סיים הרשב"א ודברים אלו מדרבנן הם והולכין להקל כלומר דלמאן דאמר אין מערבין באמת אסור, אבל כיון דלאידך שרי הולכין להקל, וא"כ לפי מה שכתבתי [[שולחן ערוך אורח חיים תקמו|ריש סימן תקמ"ו]] דקיימא לן כמאן דאמר אין מערבין שמחה בשמחה גם הכא אסור לכן נ"ל שיעשה החופה ביום י"ג כנ"ל:
<קטע סוף=ח/>