מגן אברהם על אורח חיים תרצה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תרצד|תרצה|תרצו}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|ובסעודה א':}}{{ררר}} לאפוקי ממ"ד דחייב לאכול גם בלילה דומיא דמגילה וב"ח כ' דמ"מ יש לאכול בלילה אפי' כשחל במ"ש כמש"ל בהג"ה:

 

{{משע|מא|ב|בלילה:}}{{ררר}} אפי' בליל י"ד:

===סעיף ב===

{{משע|מא|ג|אלא שישתה יותר וכו':}}{{ררר}} וי"א שלא ידע לחשוב שארור המן בגי' ברוך מרדכי:

 

 

{{משע|מא|ח|מכח שמחת פורים:}}{{ררר}} פי' שעשה מכח שמחה אבל אם כוון להזיק חייב עיין בחושן משפט שם:

===סעיף ג===

{{משע|מא|ט|אומר על הנסים:}}{{ררר}} ואם שכח על הנסים בב"ה מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל (של"ה רש"ל בשם ר"י פולק מט"מ) ומ"מ דבריו צ"ע דאטו מי עדיף מתפלה דחובה היא ואפ"ה אין מחזירין אותו וכ"ש בב"ה ולכן נ"ל דאם כבר אכל סעודה א' ביום שוב אין מחזירין אותו, דהא אי בעי לא אכל יותר וכמ"ש [[טור אורח חיים קפח#בית יוסף|ב"י סי' קפ"ח]] בשם התוספו' ע"ש ואף על פי שרש"ל לא כ' כן נ"ל מ"ש עיקר אליבא דהלכתא כי מדינא נ"ל דלעולם אין מחזירין אותו כי לא מצינו שחייב לאכול פת בפורי' ומצי למיפטר נפשיה בשא' מיני מטעמי', ולכן בנדון זה שאכל כבר פשיטא דאין להחזירו ולחוש לספק ברכה לבטל': ומ"כ במרדכי כתו' בקלף היה אוכל סעודת פורים בע"ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובמזון יאמר על הניסים עכ"ל ובמט"מ ובמנהגי' כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הניסים וכ"כ של"ה ומהרי"ל בתשו' סי' נ"ו לכן נ"ל דיברך ברכת המזון תחל' ואח"כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ב"ה:

 

{{משע|מא|י|ונוהגין כו':}}{{ררר}} ונ"ל דבזה אם לא אמרו אין מחזירין אותו:

===סעיף ד===

{{משע|מא|יא|שתי מנות בשר:}}{{ררר}} מבושלים הראוי לאכילה (מהרי"ל) וה"ה משקה (של"ה):

 

 

{{משע|מא|טו|ספק קידושין:}}{{ררר}} פי' שיאמרו שזהו סבלונות וחוששין לקידושין אבל מתנות לאביונים הוי מעות וליכא למיחש לסבלונות וגם ליכא למיחש שקדש' במעות הללו שהרי צריך שיאמר בפני ב' עדים הרי את מקודשת: