מגן אברהם על אורח חיים תנה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תנד|תנה|תנו}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|סמוך לבין השמשות:}}{{ררר}} דמן הדין לשואבן בה"ש ממש כדי שיצטננו המים במחובר י"ב שעות ביום שהמעיינות צוננין ביום וי"ב שעות באויר בליל' כמ"ש מהרי"ל אלא שא"א לכוין ממש ב"ה רשאי לשאוב סמוך לב"ה ואין להקל לשאוב ביום דלדעת רא"מ אינו נכון כ"ש שלא לאח' לשאוב בלילה דבהא כ"ע מודו וכ' ב"י דאם שאבן אחר תחלת הלילה אין להם תקנ' ואסורי' המים לעולם אליבא דרא"מ עכ"ל ד"מ וב"ח כ' דבדיעבד אם נשאבו בלילה יש להקל ללוש בהן ביום ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסא|סי' רס"א]] שיעור ב"ה:

 

 

{{משע|מא|י|בשל עץ כו':}}{{ררר}} וה"ה כלי חרס מצופין עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרעג ג|סי' תרע"ג ס"ג]]:

===סעיף ב===

{{משע|מא|יא|בסיסטירנ"ה:}}{{ררר}} דהבנין מפסיק בינו לקרקע וגם מלמעל' הוא מכוסה והוי כאלו הן שאובין:

===סעיף ג===

{{משע|מא|יב|מדוד גדול:}}{{ררר}} שחום הדוד מחזיק חומו (רש"י) ולא מיירי שנתחממו המים על האש דא"כ אפי' נצטננו לגמרי אסור אפי' אינו במולייר אלא שנתנו מים למולייר אף בלא אש אסורי' שהמולייר שומר חומו וכ"כ האגור בהדי' (תשובה רמ"א סי' ל"ה):

 

 

{{משע|מא|יד|ובשעת הדחק:}}{{ררר}} פי' הב"ח שאם אין לו מים אחרים מותר ללוש בהם וחלק על הש"ע ול"נ דאף הש"ע לא נתכוין להתיר אלא אם לש בדיעבד ואין לו עיסה אחרת וע"ז קאי רמ"א וכ' ואפי' בלא דחק יש להתיר אם עבר בשוגג וכו' ועמ"ש ס"א:

===סעיף ד===

{{משע|מא|טו|חד בתרי:}}{{ררר}} משמע דבבציר מהכי לא בטיל (ב"י) אבל בסמ"ג וסמ"ק כתבו דבטיל ברוב וכ"מ [[שולחן ערוך יורה דעה צח|ביורה דעה סי' צ"ח]] [[שולחן ערוך יורה דעה קיא|וקי"א]] ע"ש ולכאור' נרא' דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא שכשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין וא"כ מותר לצננן לכתחלה וצ"ע:

===סעיף ה===

{{משע|מא|טז|יש לאסור:}}{{ררר}} ז"ל ד"מ ולפימ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תסב|סי' תס"ב]] אפי' בדיעבד יש לאסור וכ"פ המרדכי דהאוכל מצה מלוחה כאוכל חמץ עכ"ל, ונ"ל דאם נפל לתוכה גרגיר מלח תאפה מיד כמ"ש סי' תס"ב ואי משום שמחמם יש לסמוך על הכל בו שכ' דמעט מלח אינו מחמם ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה צא|ביורה דעה סי' צ"א]]:

===סעיף ו===

{{משע|מא|יז|כשרה:}}{{ררר}} ומיהו צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין עיין במנחות דף כ"ג ע"ב בתו':

 

 

{{משע|מא|יט|ופלפלין:}}{{ררר}} אפי' חד קורט עושה כל העיס' חמץ וה"ה מעט סיד (ד"מ מהרי"ב) ונ"ל דוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר, וברמזים משמע דפלפלין שרי בדיעבד ומ"מ אין להקל עמ"ש ס"ה גבי מלח, ונ"ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה"ה נעגליך וכרכום: