מגן אברהם על אורח חיים שסו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סעיפים ללא תגי קטע |
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
||
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|שסה|שסו|שסז}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|מא|א|מבתיהם לחצר:}}{{ררר}} וה"ה מבית לבית עסס"ב [[שולחן ערוך אורח חיים שכג|ורסי' שכ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים שע ג|וסי' ש"ע ס"ג]]:
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|מא|ב|שיירא וכו':}}{{ררר}} שאין קבועים שם:
שורה 11 ⟵ 13:
{{משע|מא|ה|אסור לטלטל:}}{{ררר}} דהוי כרמלית אבל מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לכרמלית שרי אמרינן בגמ' שם ספינות קטנות הרחבות מלמעלה וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין אפ"ה הוי רה"י אם יש להם מחיצות י' דאמרי' גוד אחית ובאגוד' סי' קי"ג אם אין רחבה ד"ט בתוך גובה ג' אז הוי כים ואין מטלטלין בה אלא בד"א ומותר לטלטל מתוכה לים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שמה|סי' שמ"ה]] ובתו' חולקים ופי' שהספינה שיש לה דפנות וקרקעות העשויות נסרים וחלל בין הנסרים והמים נכנסין בה ויושבין בה כמו במים אפ"ה הוי רה"י שאנו רואין כאלו דופני הספינה עקומין ומסבבין כל הספינה ונמצא הנסרים מחוברין ע"ש, ואם יש בית בספינה והספינה אין לה מחיצות י' אסור להוציא מהבית לספינה ואם יש לה מחיצות י' א"צ עירוב כיון דאין שם אלא בית א':
<קטע סוף=ב/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|מא|ו|ד"א על ד"א:}}{{ררר}} ואם יש בו לרבע ד"א על ד"א סגי (רלב"ח ק"ו) עיין [[שולחן ערוך יורה דעה רפו יג|ביורה דעה סימן רפ"ו סי"ג]]:
שורה 22 ⟵ 25:
{{משע|מא|י|בבי' דירה:}}{{ררר}} ומה"ט נ"ל דמות' לטלטל בבה"כ בלא עירוב כיון שאין שם דירה וצ"ע על מהרי"ל שאסר לטלטל בב"ה ולא התיר אלא כלים ששבתו בתוכ' וכ"כ ש"ל בשם הגאוני' בה"כ שאין בה דיורין אפי' בנא' יחיד ואקדש' הוי הפקר וא"צ לערב ואם שבתו שם אורחים ואוכלים וישנים שם צריכים לערב וי"א שאין אוסרים עכ"ל ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שע|רסי' ש"ע]] ובגמ' ד' כ"ד:
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|מא|יא|בפרוסה:}}{{ררר}} משום איבה דזה יתן פרוס' וזה יתן שלימ' ואפי' ירצו כולם ליתן פרוס' חיישינן שיחזור הדבר לקלקולו:
שורה 29 ⟵ 33:
{{משע|מא|יג|ואדעת' דהכי וכו':}}{{ררר}} משמע דאין השמש צריך לזכות לכולם וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תרנח ז|סי' תרנ"ח ס"ז]] וכ"כ הלבוש כאן [[שולחן ערוך אורח חיים שצה|ובסי' שצ"ה]] כתב דאם לא זיכה לא הוי עירוב וטוב להחמיר לכתחל' לזכות בפרט אם עשהו מקמח שלו:
<קטע סוף=ו/>
===סעיף ט===
<קטע התחלה=ט/>
{{משע|מא|יד|צריך להוסיף:}}{{ררר}} דלדידהו הוי תחילת עירוב:
<קטע סוף=ט/>
===סעיף י===
<קטע התחלה=י/>
{{משע|מא|טו|אפי' סמוכים:}}{{ררר}} דאע"ג דמציאת' לאביהם משום איבה מ"מ במה שהאב רוצה לזכות לאחרים ע"י בניו זוכין (ב"י רמב"ן):
שורה 43 ⟵ 49:
{{משע|מא|יט|שאינו מעלה לה:}}{{ררר}} דמציאת' לעצמ':
<קטע סוף=י/>
===סעיף יד===
<קטע התחלה=יד/>
{{משע|מא|כ|מברך על מצו' עירוב:}}{{ררר}} מ"מ צ"ע אם אדם אחר שאינו דר באותו העיר יכול לברך ברכה זו ונ"ל דפשיט' דיכול לברך דהא אלו לא עירבו אף הוא היה אסור לטלטל וא"כ גם הוא שייך במצוה זו ואפי' הוא שם בי"ט מהני העירוב כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקיח|רסי' תקי"ח]] ועוד דהעושה מצוה לאחרים נמי מברך כמ"ש [[טור אורח חיים תרמא|הטור סימן תרמ"א]] והרמב"ם פי"א מברכו' די"ג שהעושה מזוזה לאחרים מברך אך יש לחלק דהתם מברך קעביד מעשה אבל הכא לא עביד כלום לפי מנהגינו וא"ת איך מברך א' מבני העיר הא כיון שנגבה העירוב כבר קנה עירוב וכמ"ש סס"ו וא"כ שוב אין לברך כמ"ש [[טור אורח חיים שצה#בית יוסף|ב"י סי' שצ"ה]] ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תנב|סי' תנ"ב]] וי"ל דמ"מ כיון שעדיין לא נכנס שבת עדיין לא קנה עירוב עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שצד|סי' שצ"ד]] ולכן בכניסת השבת חלה המצוה ורשאי לברך אבל אחר שאינו שייך לאותה מצוה כלל על מה יברך והעיקר כמש"ל דהשמש יתן העירוב להרב ויזכהו לכל הקהל על ידו וכ"כ במנהגים ולפ"ז אם חשכה ליל יום טוב ראשון ולא זיכה אסור לזכות בי"ט כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקכח|סי' תקכ"ח]] אלא על תנאי ואם י"ט אינו סמוך לשבת אין לערב עד שבת ומיהו אם שכחו לזכות עד שבת מותר לטלטל כמ"ש רמ"א ס"ו, בנוסח שלנו מגג לגג עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שעב|רסי' שע"ב]] ואומר לכל שבתות השנה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שסח|סוף סימן שס"ח]] ויש"ש בפ"ק דביצה סל"ד כ' לומר ג"כ לי"ט ואין בזה משום שינוי מנהג כיון שאינו עושה מעשה חדש ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקיח|סי' תקי"ח]]:
האר"י הי' מערב ואמר הברכה ואח"כ היה מזכה לבני החצר ע"י אחר כי כן הדין אחר שיערב בעדו אז יזכה לאחרים (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג|הכוונות - דרוש ענין קבלת שבת]]</small>) וצ"ע דהא צריך להשתתף עצמו עם כל החצר ואולי קאי על עירוב תבשילין ומ"ש לבני החצר ל"ד אלא ר"ל לבני העיר:
<קטע סוף=יד/>
===סעיף טו===
<קטע התחלה=טו/>
{{משע|מא|כא|ולא ברכו:}}{{ררר}} פי' שלא אמרו שום דבר עליו אפ"ה שרי:
<קטע סוף=טו/>
| |||