מגן אברהם על אורח חיים של: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|שכט|של|שלא}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|ומחללין עלי' השבת:}}{{ררר}} ולכן כשתגיע לחדש ט' יזמין הכל מע"ש שלא יחללו שבת (ספר חסידים סי' תתכ"ח):

 

 

{{משע|מא|ג|משנין:}}{{ררר}} ואפי' למ"ד [[שולחן ערוך אורח חיים שכח יב|בסי' שכ"ח סי"ב]] דלא בעי' שינוי הכא שאני מפני שכאב היולדת דברי טבעי הם ואין א' מאלף מתה מחמת לידה לפיכך החמירו לשנות (מ"מ) ואם צריכה לשמן לא תשים שמן בשער' ותבא אצלה ותסחט אותה אלא תביא בכלי תלוי בשער' דמוטב לעשות הוצא' ע"י שינוי מבלי איסור אחר מלהוסיף איסור סחיטה (ב"י) ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכ|ססי' ש"כ]]:

===סעיף ב===

{{משע|מא|ד|עכו"ם אין מילדין:}}{{ררר}} אפי' ישמעאלי' שאין עע"א (וכ"מ ברמב"ם פב) ומיהו לקראי' מות' כיון דמנטרי שבתא (כ"ה):

 

 

{{משע|מא|ו|שאין בו חילול:}}{{ררר}} כגון שיושבת על המשבר דכבר נעקר הולד לצאת דהא אמרינן הושיט ידו למעי אשה ודלדל עובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו א"נ כיון דכלו לו חדשיו כבר נפסקו גדולי' [תוס'] ואנן לא בקיאין בכלו חדשיו כמ"ש באבן העזר ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה טו|יורה דעה סוף סי' ט"ו]]:

===סעיף ד===

{{משע|מא|ז|ג' ימים:}}{{ררר}} ולא חשבי' מע"ל כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תריז|סי' תרי"ז]] (ת"ה):

 

 

{{משע|מא|ט|אין מחללין:}}{{ררר}} פי' אף על פי שחברותיה אומרים שצריכה אבל כשרופא אומר צריכה פשיט' דמחללין כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תריח|סי' תריח]]:

===סעיף ה===

{{משע|מא|י|היושבת על המשבר:}}{{ררר}} דנעקר הולד לצאת אבל אם לא נעקר הולד איהו מיית ברישא אף ע"פ שמפרכס אין בו חיות מ"ד אזנב הלטאה שמפרכס וע' [[בבא בתרא קמב ב|בב"ב דף קמב ע"ב]] ובתשו' רמ"א סימן מ' משמע דלעולם קורעין אותה דבפ"נ אזלינן לקולא אבל מהר"א שטיי"ן פסק כמ"ש וכ"כ התו' בנדה ד' מד וע' רי"ט ח"א צ"ז וצ"ט מיהו מדסתם הרמב"ם והמחבר משמע דס"ל כמ"ש רש"י ספ"ק דערכין דלעולם קורעין דלפעמים יכול לחיות ובהכי מתרצי כל קושיות התו' בב"ב ובנדה וכ"מ מדסתמו הפוסקים [[שולחן ערוך חושן משפט רעו|בחושן משפט סי' רע"ו]] ע"ש בב"י דלא כסמ"ע שהביא דעת התו' דיש חילוק בין נהרגה למתה או בין נעקר הולד דמסתימ' הפוסקים משמע דאין חילוק כיון דהוי מיעוט' דמיעוטא אוקי הנחלה בחזקת יורשי האם כנ"ל וכמ"ש שם [[שולחן ערוך חושן משפט רפ|סי' ר"פ]]:

 

{{משע|מא|יא|דאין בקיאין:}}{{ררר}} דשמא נתעלפה ואם יחתכוהו תמות וצריכי' להמתין ואדהכי והכי מיית הולד:

===סעיף ו===

{{משע|מא|יב|כל ל':}}{{ררר}} דכל ל' יום יש סכנה לחיה בצנה (מ"מ):

===סעיף ז===

{{משע|מא|יג|כל צרכיו:}}{{ררר}} דבכולהו יש לו צער אם אין עושין וכיון דלית בהו מלאכה דאורייתא שרו רבנן (תו'):

 

 

{{משע|מא|טו|או ספק וכו':}}{{ררר}} הקשה הע"ש דהא בס"ה איתא דאפי' ספק שלא הי' לו חזקת חיים מעולם כגון יושב על המשבר מחללין עליו השבת וא"כ למה פסק כאן וכו' ע"ש ואין זו קושיא דלעיל מיירי שכלו לו חדשיו ונ"ל דזה תליא בפלוגתא שכתבו הרא"ש והר"ן פ"ב דיומא בעוברה שהריח' אי לא אכלה מתעקרה ולדה אף על גב דספק בן קיימא הוא ספק נפל ש"ד ליתן ומביא ראי' מההיא דיושבת על המשבר וכו' דאי' בספ"ק דערכין דעל ספקא מחללין שבת והרמב"ן כ' דאין מחללין משום נפלים וההיא דיושבת על המשבר טעמא אחרינא הוא דהוה כילוד דתו לאו ירך אמו הוא כיון שמתה אלא חי הוא ודלת נעולה בפניו וליכא חששא אלא דלא ה"ל חזקה דחיותא עכ"ל משמע דלהרמב"ן עכ"פ צריך שידעו שכלו לו חדשיו אפי' ביושבת על המשבר דהא מייתי ראי' מדמותר להורגו ע"ש בספר תה"א ובר"ן ביומא והכא כיון דאיכא ריעותא שלא גמרו שערו וצפרניו חיישי' מספק וע' בתוס' נדה ד"ה וההורגו וע' [[שולחן ערוך אבן העזר קנו|באבן העזר סי' קנ"ו]] [[טור חושן משפט רעו#בית יוסף|ובב"י בחושן משפט סי' רע"ו]]:

===סעיף ח===

{{משע|מא|טז|או ספק:}}{{ררר}} ובאגודה כתב דוקא כשבעל ופירש אבל מספיקא מטלטלין כל תינוק וכ"מ בגמ' והפוסקים וכ"כ הב"י:

 

{{משע|מא|יז|להוציא בידה:}}{{ררר}} מ"ד אמפיס מורסא עמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שכח לד|סי' שכ"ח סל"ד]]:

===סעיף ט===

{{משע|מא|יח|מיישרין:}}{{ררר}} דוקא ביום הלידה אבל אח"כ אסור (טור) וכ"ה בגמ' סוף פרק חבית דמיחזי כבונה:

===סעיף י===

{{משע|מא|יט|שלא יתעקמו:}}{{ררר}} וברא"ש פי"ז כתבו דאפי' לכרכו ליישר אבריו שרי לעולם וברמזים איתא ליישב אבריו וקאמרינן בגמרא טעמא משום דאורחא בהכי והוי כמאכילו ומשקהו ומשמע דבתינוק שאין כורכין אותו בחול ונתעקמו איבריו אסור לכרכו בשבת: