מגן אברהם על אורח חיים תכב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pywikibot v.2
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תכא|תכב|תכג}}
===סעיף א===
{{משע|מא|א|ע"ל סי' רצ"ד:}}{{ררר}} דהיינו תיכף כשסיים הברכה אפי' לא התחיל עדיין מודים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלו ב|סי' רל"ו ס"ב]] דלא כע"ש:
 
שורה 8 ⟵ 9:
{{משע|מא|ד|הוא ספק וכו':}}{{ררר}} ול"ד למ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קיד|סי' קי"ד]] שאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרי' חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור דלא אמרי' כן אלא בדבר שנתרגל בו הרבה משא"כ כאן דלעולם לא מצינו ל' יום שאינו מזכיר יעלה ויבא לא מקרי הרגל עכ"ל ד"מ (דלא כע"ש) משמע דס"ל דאפי' בשבת ויו"ט אם הוא ספק א"צ לחזור דהא רגיל יותר משל ר"ח, והכל בו כ' אפשר דבשבת וי"ט אין שייך ספק לפי שהי' ברכה בפ"ע והב"ח פסק כמ"ש הרב"י דאפי' בר"ח מחזירין אותו וכ"פ הרוקח בשם הירוש' וכ"פ הל"ח בראיה ברורה וכן יש להורו' דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא:
 
===סעיף ב===
{{משע|מא|ה|וקורין ההלל:}}{{ררר}} מה שאין מברכין זמן על ההלל מפני שפעמים החדשים חסרים והוי תוך ל' (רד"א כ"ה) וצ"ע דהא גם כשהחדש מלא הוי ב' ימים ר"ח וקורין אותו ביום ל' ואפשר דס"ל כיון דיום השני עיקר ה"ל ביום ראשון כקורא בתורה דאינו מחויב בדבר ומ"מ אעיקרא דדינ' פירכא דלא תקנו זמן אדבר שהוא רגיל דדוקא בדבר שהוא בא לחצי שנה כתבו [[ברכות לז א|בברכות דף ל"ו /ל"ז/]] שמברך זמן ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רכה|סי' רכ"ה]]:
 
שורה 18 ⟵ 20:
{{משע|מא|ז|או' לשנים וכו':}}{{ררר}} כ' הל"ח דזהו דוקא בימים שאין גומרין ומשום ספק ברכ' ומה שנוהגין העולם לעשות כן אף בימים שגומרי' טעות הוא בידם עכ"ל וכמדומה שלא ראה באגור ובש"ל שכתבו בשם מדרש ש"ט לא יאמר הודו אלא לשנים והטעם דלמי יאמר הודו וכ"כ [[טור אורח חיים תעט|הטור סי' תע"ט]] וכן מנהג פשוט לחזור אחר שנים בליל פסח אף על פי שאין שם ספק ברכה ובמרדכי כ' הטעם דמצוה לענות ראשי פרקים וע' בילקוט תהלים סי' קי"ב וכ' האגור וצ"ע מ"ש משאר הודו שאומרים אותו ביחיד כגון בהלל הגדול ואפשר דהכא כיון שהוא דרך שירה בעי' שיענו אחריו כדמצינו בשירת הים:
 
===סעיף ג===
{{משע|מא|ח|וכן בפסוקים:}}{{ררר}} צריך לשמוע יאמר נא וגו' מפי הש"ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמר בעצמו בנחת עיין בגמ' פ"ג דסוכ' וכתבו התו' הא דמפסיקין פסוק אנא לשנים והא קי"ל דאסור להפסיק באמצע הפסוק שאני הכא שב' בני אדם אמרוהו כדאי' פ' ע"פ והכל בו כ' דדוקא בתורה ובנביאים אבל בכתובים אפשר דשרי לחלק וע' ברוקח שנתן טעם למה חולקין פסוק יהללו את שם ה' וגומ' והא דנוהגין לחלק פסוקי אז ישיר ביום המילה י"ל משום דהם אמרוה ג"כ פסקי פסקי כדאמרי' בסוט' פ"ז הוא או' אשירה לה' והן אומרים אשירה לה':
 
===סעיף ה===
{{משע|מא|ט|א"צ לחזור:}}{{ררר}} אפילו למ"ד [[שולחן ערוך אורח חיים סה|בסי' ס"ה]] אם הפסיק מחמת אונס כגון שלא היה המקום נקי ושהה כדי לגמור את כול' צריך לחזור הכא מוד' דא"צ כיון שקורין אותו בדילוג (ב"י) וא"כ בימים שגומרין צריך לחזור לראש אם הפסיק מחמת אונס ושהה כדי לגמו' את כול' וב"ח פסק דאפי' בר"ח צריך לחזור ובד"מ כ' דדוק' בק"ש שהוא דאוריי' פסקי' כהרא"ש אבל הלל דרבנן א"צ לחזור לראש אפילו בימים שגומרי' ולכן לא הגיה כלום בש"ע והמחמיר יחזיר לקרותו בלא ברכה ועמש"ל ס"ב:
 
===סעיף ו===
{{משע|מא|י|יחזור למקום שטעה:}}{{ררר}} פי' אם דילג פסוק א' ונזכר אח"כ לא יאמרנו במקו' שנזכ' דא"כ ה"ל קורא למפרע אלא יתחיל מאותו הפסוק ויאמר עד סוף כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תרצ ו|סי' תר"ץ ס"ו]]:
 
===סעיף ז===
{{משע|מא|יא|מעומד:}}{{ררר}} חוץ מליל פסח (ב"י ש"ל):