מגן אברהם על אורח חיים תה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תד|תה|תו}}

{{משע|מא|א|מעמידת רגליו ולחוץ:}}{{ררר}} כיוון למה שהקשה הראב"ד דהא קי"ל הבלעת תחומין מילתא היא בין שיצא לדבר מצוה בין שיצא באונס (כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תז ב|סי' ת"ז ס"ב]]) וזה ג"כ אנוס הוא בריחוק אמה ואמאי לא יכנס הרי ד"א שלו מובלעי' בתוך התחום ותי' המ"מ דכיון שהוא מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו ודוחק עכ"ל ולכן נ"ל להקל בזה אם היה אונס וכ"ד כל הפוסקים דוק ותשכח אבל לדבר הרשות דכ"ע לאו מילתא וכן כתב המאור ועבב"ח סי' שצ"ו וכמדומה שלא ראה דברי הראב"ד שמשמע כפי' המ"מ וכ"מ מלשון הרמב"ם והע"ש נמשך אחר הב"ח גם דברי הכ"מ שם צ"ע עסג"ד:

 

{{משע|מא|ב|מחיצה של כו':}}{{ררר}} משמע אפי' מחיצה יותר מאלפים מהלך את כולה וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תג|סי' ת"ג]]:

 

{{משע|מא|ד|לדעת אסור:}}{{ררר}} שהרי אף במחיצה אסור לו יותר מד"א כמ"ש ס"ו:

 

{{משע|מא|ה|נכנס לספינה:}}{{ררר}} היינו בשבת דאם נכנס מבע"י לא קנה שביתה כלל אם היא למעלה מי' וצ"ל דנכנס לישב בה דאם נכנס ע"מ להפליג הוי כיוצא לדעת כמ"ש ס"ז ועס"ח א"נ מיירי שהיתה הספינה ב"ה למטה מי' וקנה שם שביתה והפליגה בשבת וחזרה לאחורי' דה"ל שלא לדעת כיון שנכנס בהיתר עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמח|סי' רמ"ח]]:

 

{{משע|מא|ו|מוקפת חומה:}}{{ררר}} משמע דאפי' בא בעיבורה של עיר לא מהני כמ"ש התו' והרא"ש דלא כמ"ש הש"ג בשם י"א ובמהרי"ל כתוב וז"ל ושם שני ראשי העיר בתוך המים כגון במגנצא ששני מגדלים במים והעיר ביניהם כקשת אם באה בין שני המגדלים מותר ליכנס עכ"ל משמע דס"ל דעיבורה של עיר כעיר וכן כ' האגודה וסיים ונהגו שלא לצאת מהספינה אלא ישאוהו עכו"ם להעיר או לשפת הים מקום שהיא גבוה י' ע"ש שי"א אם נכנס לנמל עומק המים הוי מחיצה כדאמרי' גבי מבוי עכ"ל:

 

{{משע|מא|ז|הואיל ושבת וכו':}}{{ררר}} אבל אם בא לעיר אחרת אסור דלא שבת באויר מחיצות דכיון דנכנס בשבת לתוך הספינה הוה ליה כיוצא לדעת (הגהות אשירי וב"ז סי' ר"כ) והעולת שבת לא דק ונכנס בדוחקים ועיין סעיף ח' והוא הדין אם נתנוהו עכו"ם לספינה אחרת ומ"מ יכול ליכנס לספינה קטנה התלויה בה לפנות ולחזור לספינה גדולה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תו|סי' ת"ו]] (ראב"ן) ומשמע מדברי הג"א אם נכנס בהיתר כגון שקנה שביתה אתמול ה"ל כיצא שלא לדעת וכ"מ סס"י ת"ד:

 

{{משע|מא|יא|חוקקין להשלים:}}{{ררר}} דין זה צ"ע ונ"ל שכוון להא דאמרי' בעירובין שם וע"ש בפירש"י ותבין דמיירי בספינה קטנה שתלויה בספינה גדולה דמצטרפין ע"ש וצ"ע דהא לא קיימא לן כר"מ [[שולחן ערוך אורח חיים שמה י|סי' שמ"ה ס"י]] [[שולחן ערוך אורח חיים שסב|וסי' שס"ב]] ואפשר שר"ל שאין לו מחיצות י' עובי הנסרים מצטרפים כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שעב ו|סימן שע"ב ס"ו]]:

 

{{משע|מא|יב|לעירו:}}{{ררר}} הואיל ושבת באויר מחיצות אבל בעיר אחרת אין לו אלא ד"א אפי' נתנוהו עכו"ם לשם כיון שיצא לדעת עס"ו וס"ז וכ"כ הרא"ש והע"ש נמשך אחר טעותו מ"ש ס"ז ושנה בה כאן וגרס לעיר ולא דק:

 

{{משע|מא|יג|כד' אמות:}}{{ררר}} ומ"מ אסור לצאת חוצה לה דהפסיד תחומו כיון שיצא לדעת:

 

{{משע|מא|יד|אנוסים הם:}}{{ררר}} וגם הם במקומן ול"ד למבשל בשבת במזיד דאסו' דהתם אסורא דאוריית' הוא, תו', וצ"ע דהא המטביל כליו והמעשר דאסורא דרבנן נינהו וקנסינן כדאיתא פ"ב דתרומות וצ"ל דדוקא בדאית ליה פרי אחריני וכדאיתא פ"ב דביצה כ"כ הרא"ש והכא מיירי בדל"ל פירי אחריני: