מגן אברהם על אורח חיים רצח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) Pywikibot v.2 |
סעיפים ללא תגי קטע |
||
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|רצז|רצח|רצט}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===סעיף א===
{{משע|מא|א|על הנר:}}{{ררר}} משום דתחילת ברייתו הוי במ"ש והא דלא מברכין על שאר דברים כשנבראו דשאני נר דנאסר בשבת והוי כאלו נתחדש עתה [רשב"א סימן קנ"ט]:
{{משע|מא|ב|במוצאי י"כ י"א כו':}}{{ררר}} היינו להורות שיום זה קדוש משאר י"ט שנאסר להבעיר אור:
===סעיף ב===
{{משע|מא|ג|על אבוקה:}}{{ררר}} ולא יקח עצי דמשחן שקורין קי"ן בל"א משום שריחו רע [מט"מ ושל"ה בשם ס"ח] כת' ב"ח דאם אמר מאור האש לא יצא וצ"ע [[שולחן ערוך אורח חיים קסז|דבסימן קס"ז]] [[שולחן ערוך אורח חיים קפז|וקפ"ז]] משמע דאפי' לא אמר הנוסח ממש יצא וצ"ע לדינא וי"ל דטעמו משום דעביד כב"ש, משמע בכ"י ח"ב ס"ד דיש להבדיל על נר של שעוה וכ"מ בכונות האר"י:
שורה 10 ⟵ 13:
אמרי' בגמר' קם שמעיה אדליק אבוקה משרג' א"ל ל"ל כולי האי הא מנחא שרגא א"ל שמעי' מדעתיה דנפשיה קעביד א"ל אי לא שמיע ליה מיניה דמר לא הוי עביד א"ל אבוקה להבדל' מצוה מן המובחר והקשה בהגמ"ר הל"ל לו מיד האמת ותי' בשם הר"י מקורבל דבאמת לכתחלה מצוה להדליק אבוקה להבדלה אבל אם כבר מונח נר לפניו א"צ לחזור אחר אבוקה ולכן הבין רבא דשפיר מקשה לו והשיב לו שמעיה מדעתיה דנפשיה עביד והוא לא הבין וסבר דאין מצוה באבוקה כל עיקר ולכן הקשה לו אי לא שמיע וכו' אז הבין רבא שאינו יודע כלל שאבוקה להבדלה מצוה ולכן השיב וכו' עכ"ד והנה לפ"ד ה"ל להפוסקים לכתוב דין זה שכשמניח נר א"צ להדליק אבוקה לכן י"ל שקושיתו הוא כיון שיש נר ה"ל להדליק עוד נר ויהא אבוקה ולכן השיב שמעי' מדעתיה דנפשיה קעביד ומ"מ צריכים להיות מדובקים יחד שאז יהיה להם הרבה מאורות משא"כ כשעומד כל א' בפ"ע עמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תלג ב|סימן תל"ג ס"ב]]:
===סעיף ג===
{{משע|מא|ה|בכפות הידים:}}{{ררר}} ז"ל ד"מ ומנהג ישראל תורה הוא שנוהגין לכפוף האצבעות ולראות בצפרנים ולא לפשוט האצבעו' רק אחורי האצבעות מקום הצפרנים ויש בזה סוד כמ"ש הזוהר עכ"ל וז"ל כונות דף מ"ב (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ב|דרוש סדר שבת]]</small>) כוונת הזוהר להחזיר אחורי האצבעות מקום הצפרנים כנגד הנר ונמצ' כפיית האצבעות על האגודל ולא יראה האגודל חוצה ולא כי"מ להחזיר פנימות האצבעות ולכפותם רק להפך עכ"ל וכ"כ בכתבים ונ"ל דמש"ה נוהגין לכפות האצבעות לתוך היד כמ"ש רמ"א ואח"כ פושטין אותן ורואין מאחוריהן לצאת ידי שניהם ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים צה|סימן צ"ה]]:
===סעיף ה===
{{משע|מא|ו|אין מברכין:}}{{ררר}} ואפי' בדיעבד לא יצא כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רצז ב|סימן רצ"ז סס"ב]]:
שורה 18 ⟵ 23:
{{משע|מא|ח|אור של ע"א:}}{{ררר}} דוקא כשהשלהבת קשורה בגחלת של ע"א אבל אם ישראל הדליק נר מנר של ע"א שרי דשלהבת אין בו ממש יש"ש סוף ביצה וכ"ה בב"י בשם הרא"ש ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה קמב|ביורה דעה ריש סי' קמ"ב]]:
===סעיף ו===
{{משע|מא|ט|ישראל מעכו"ם מברכין:}}{{ררר}} דעל תוספת' דהתירא הוא מברך:
שורה 24 ⟵ 30:
{{משע|מא|יא|אין מברכין:}}{{ררר}} גזירה משום עמוד ראשון פי' שיבא לברך סמוך לחשיכה מיד על אור שהודלק בשבת בעוד שלא נתוסף ההיתר [רש"י] ונ"ל דבדיעבד יצא בזה כיון דאינו אלא גזירה:
===סעיף ז===
{{משע|מא|יב|וראה אור:}}{{ררר}} ויכול להשתמש לאורו כמ"ש ס"ד [מ"מ]:
שורה 32 ⟵ 39:
{{משע|מא|יד|מברכין עליו:}}{{ררר}} מפני שנטל אדה"ר במ"ש ב' אבנים והקישן זה בזה ונברא האור:
===סעיף יא===
{{משע|מא|טו|שמש שאוכל:}}{{ררר}} פי' בבית הסמוך לב"ה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רסט|סי' רס"ט]] וצ"ל דהחלונות פתוחים לבה"כ:
===סעיף יב===
{{משע|מא|טז|על נר:}}{{ררר}} וה"ה נר של חתנים:
===סעיף יג===
{{משע|מא|יז|אינו מברך:}}{{ררר}} דבעינן שיאותו לאורו כמ"ש ס"ד ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים סט|סוף סי' ס"ט]] משמע פה דדוקא על הנר אינו מברך אבל שאר הבדלה אומר וכ"מ בטור ובמרדכי דלא כהרשב"א ועיין בתשו' רש"ל סימן ע"ז:
===סעיף יד===
{{משע|מא|יח|א' מברך:}}{{ררר}} ואף על גב דצריכים כלן לשתוק ולשמוע והוי ביטול ב"ה מ"מ הא עדיפא משום ברוב עם הדרת מלך גמ' ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים ריג|סי' רי"ג ס"א]]:
===סעיף טו===
{{משע|מא|יט|רואה את השלהבת:}}{{ררר}} כגון שעומד מרחוק:
| |||