מגן אברהם על אורח חיים קכד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
||
שורה 2:
{{תוכן עניינים שטוח}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|מא|א|שאינו יודע:}}{{ררר}} אבל הבקי אינו יוצא בתפל' ש"ץ:
{{משע|מא|ב|יכוין:}}{{ררר}} וצריך שיבין בל' הקדש כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קצג|סי' קצ"ג]] ע"ש [ב"י ב"ח ד"מ] עמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים סב|סי' ס"ב]]:
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|מא|ג|בקול רם:}}{{ררר}} ואין בזה משום קטני אמנה או משמיע קולו בתפלתו כיון דע"י הדחק הוא עושה כן (כל בו): בגמרא סוף ר"ה משמע דאף בלא דחק שרי דאמרי' לדבריך למה הצבור מתפללין א"ל כדי להסדיר ש"ץ תפלתו משמע דאי לאו משום להסדיר הוי רשאי הש"ץ להתפלל מיד בקול רם ומיהו א"צ לסדר אלא בר"ה וי"ה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים ק|סי' ק']] ע"ש ומ"מ צ"ע לר"ג למה צבור מתפללין כל השנה וצ"ל דמ"מ טוב להסדיר ש"ץ בכל פעם כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קלט|סי' קל"ט]] וכב"י ועכשיו נהגו ברוב המקומות להתפלל ש"ץ מנחה בקו"ר תיכף ע"כ, ובמדינות אלו לא נהגו כן וכן נכון וכ"כ ר"ל חביב בתשוב' וכ"כ רדב"ז סי' צ"ד שאם אפשר לבטלו שלא ע"י מחלוקת יבטלם ובכ"ה כ' סימן ק"א שמנהגם שש"ץ אומר ג' ראשונות וג' אחרונות בקול רם והשאר בלחש ע"ש:
שורה 14 ⟵ 16:
{{משע|מא|ו|אחר ברכת הש"ץ:}}{{ררר}} כ' הע"ת דפליג אסעיף ד' ולא דק דהכא הש"ץ מתפלל פעם א':
<קטע סוף=ב/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|מא|ז|אין לש"ץ להמתין:}}{{ררר}} ועכשיו נהגו להמתין על האב"ד, ונ"ל הטעם שרוב האנשים מתפללין במרוצה ואם יחידים מתפללים מלה במלה לא יוכלו לומר קדושה עם הצבור לכן ממתינים ולכן נ"ל דאף אם אין אב"ד בעיר יש להמתין על המתפלל מלה במלה אבל כשמאריך אין להמתין עליו כמ"ש על ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה, וכתוב בספר חסידים סימן תשפ"ד שאם אחד צריך להאריך וירא שיתלוצצו עליו יכול לילך לאחוריו בשעה שמתחיל החזן אף על פי שעדיין לא גמר תפלתו ויחזור למקומו ויגמור:
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|מא|ח|יש להם לשתוק:}}{{ררר}} עיין בתשו' מ"ע על האנשים שלומדי' בעת חזרת הש"ץ התפלה או אומרים תחנונים אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי אין למחות בידם אבל בס' ווי העמודים קרא תגר עליהם וכ"מ ממ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים צ יח|סי' צ' סי"ח]]:
<קטע סוף=ד/>
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|מא|ט|על כל ברכה:}}{{ררר}} ופשוט דאם עסוק במקום שאינו רשאי להפסיק אסור לאומרו עמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים נו|סי' נ"ו]]:
<קטע סוף=ה/>
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|מא|י|אמת הוא:}}{{ררר}} וזהו בברכת הודאה כגון ברוך שאמר וישתבח וגאל ישראל אבל בתפילה צריך שיכוון אמת היא ואני מתפלל שיאמנו דבריו ובקדיש צריך לכוון על העתיד לבא שיאמנו דבריו ב"ח בשם מהרר"ה בפירוש הסידור (ועמ"ש בשל"ה):
<קטע סוף=ו/>
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|מא|יא|בניו הקטנים:}}{{ררר}} וצריך שיחנכם שיעמדו באימה וביראה ואותן שרצים ושבים בבית הכנסת בשחוק מוטב שלא להביאם (שני לוחות הברית):
<קטע סוף=ז/>
===סעיף ח===
<קטע התחלה=ח/>
{{משע|מא|יב|בחטף:}}{{ררר}} פי' בחטף שב"א (ב"ח):
שורה 36 ⟵ 44:
{{משע|מא|יד|מיד כשכלה:}}{{ררר}} ואם החזן מאריך בנגון של ואמרו אמן יאמרו אמן מיד כי הניגון הוי הפסק (יש נוחלין) ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קכח|סוף סימן קכ"ח]] דהארכת הנגון מכלל הברכה היא ומ"מ נ"ל דאם מאריך הרבה הוי הפסק:
<קטע סוף=ח/>
===סעיף ט===
<קטע התחלה=ט/>
{{משע|מא|טו|א"צ המברך:}}{{ררר}} נ"ל דוקא בברכה שאינה חובה לשמוע אבל בברכה שמוציא רבים י"ח צריך להמתין כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קכח יח|סימן קכ"ח סי"ח]]:
<קטע סוף=ט/>
===סעיף י===
<קטע התחלה=י/>
{{משע|מא|טז|יכוין:}}{{ררר}} ואין אדם יכול לכוין לכן יחזור ויתפלל (ב"ח רש"ל) עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קפג|סוף סימן קפ"ג]]:
<קטע סוף=י/>
===סעיף יא===
<קטע התחלה=יא/>
{{משע|מא|יז|שומע צבור:}}{{ררר}} לכאור' משמע שכיוון למ"ש ב"י בשם א"ח וכן נרשם המ"מ ול"נ דליתא שהא"ח כונתו לתרץ תי' אחר על קושית הפוסקים מההי' דהחליל ולחלק בין צבור ליחיד אבל רמ"א סתם בס"ח כשאר הפוסקים דאין חילוק והא דנקט כאן צבור משום דעלה קאי:
{{משע|מא|יח|וכן בקדיש:}}{{ררר}} דלא מקרי ברכה שנתחייב בה אלא דבר שמחוייב לאומרו ביחיד דאם לא כן קשה האיך יצאו באלכסנדריא בקדיש וברכו:
<קטע סוף=יא/>
| |||