מגן אברהם על אורח חיים עד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סעיפים ללא תגי קטע
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|עג|עד|עה}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
'''כתב הרב"י''' [[טור אורח חיים רו|סי' ר"ו]] בשם הרא"ש פרק הרואה ירוש' ר' ירמיה בעי היה יושב בתוך מגדל של עצים מהו שיעשה כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה אסור או מותר ולמעלה פסקנו דאסור עכ"ל הרא"ש, ופליאה בעיני על המאור הגדול איך פי' כן דא"כ ל"ל למבעי במגדל דהוא מלת' דלא שכיח ה"ל למבעי כשלובש טלית או חלוק ופשוט דאישתמיטתי' הגמרא [[סוכה י ב|בסוכה דף י' ע"ב]] דאמרי' היה ישן בכילה מוציא ראשו חוץ לכילה וקור' ואם היתה גבוה י' אסור ופירש"י דאהל לא חשיב הפסק כמו העומד בבית ומוצי' ראשו חוץ לחלון דשדי ראשו בתר רובו ואם אינו גבוה י' הו"ל כמוציא ראשו חוץ לחלוק עכ"ל וא"כ דבר ברור שהירו' מבעיא ליה אם המגדל של עץ חשוב אוהל או ה"ל ככלי וה"ל כחלוק או כטלית וז"ל רי"ו ני"ג ח"ב היה יושב בתוך מגדל של עצים ועשאו כמין מלבוש יוצא ראשו חוץ לחלון ויברך ואם לבו רואה את הערוה אסור כ"ה בירושלמי עכ"ל הנה פסק הבעי' לקולא, אך ק' למה השמיטו הפוסקים ההי' דסוכה לכן נ"ל דס"ל דהירוש' והגמ' דסוכה ס"ל לבו רואה את הערוה מותר אבל לדידן דס"ל אסור א"כ ממ"נ אף את"ל דהאהל חשיב הפסקה מ"מ הרי לבו רואה הערוה ואם מוציא גם לבו חוץ לחלון א"כ הרי ראשו ורובו בחוץ והוי כאלו הוא כלו בחוץ ואפשר דרי"ו מוקי לה שלבו מכוסה בבגד וא"כ אין לבו רואה ערוה אך כדי שיהא הפסק בין ראשו לערוה בעינן שיוציא ראשו חוץ לחלון אבל בבית כה"ג לא חשיב הפסק, ונ"ל דה"ה אם צואה בבית והוציא ראשו חוץ לחלון אסור לקרות דשדינן ראשו בתר רובו ואם הכניס ראשו לחדר שיש שם צואה אסור ג"כ לקרות דעכ"פ הצואה נגדו:
 
{{משע|מא|א|ערות חבירו:}}{{ררר}} פי' שאין הפסק בין לבו לערות חבירו:
<קטע סוף=א/>
 
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|מא|ב|יכסה בבגד ממטה ללבו:}}{{ררר}} אבל ראשו כיון שהוא למעלה מן המיס שרי כמ"ש בהג"ה:
 
שורה 13 ⟵ 15:
 
{{משע|מא|ה|למעלה מן המים:}}{{ררר}} כיון שעיניו חוץ למים ואינו מסתכל בערוה (ב"י רשב"א עיין [[שולחן ערוך אורח חיים עה|סוף סימן ע"ה]]):
<קטע סוף=ב/>
 
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|מא|ו|דיינין ליה כהפסק':}}{{ררר}} דנהי דכיסוי לא מקרי הפסקה מיהו הוי [ב"י]:
<קטע סוף=ג/>
 
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|מא|ז|אף על פי שאינם מפסיקות:}}{{ררר}} דהא אין לבן רואה ערותן והב"ח חולק ע"ז וע"ס ר"ו:
 
{{משע|מא|ח|דאז אין לבן וכו':}}{{ררר}} ט"ס הוא וכצ"ל דאז אין נראית ערוה שלהן וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רו|סימן ר"ו]] וכן מ"כ דלא כל"ח שנדחק בזה פי' דאשה לעולם אין לבה רואה את הערוה אך צריך שיה' טוחות בקרקע כדי שלא תהא ערותה נראית כלל, וא"ל תסתכל במקום אחר כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים עה|ססי' ע"ה]] דוקא בערות חבירו אבל כשערותו מגולה אפי' אינו רואה אותה אסור וכמ"ש ס"א דאפי' מוציא ראשו חוץ לחלון אסור ול"ד למ"ש בס"ב בהג"ה דהתם עכ"פ ערותו מכוסה במים אלא שהם צלולים לכן אם אינו רואה אותה שרי וכ"כ תר"י בהדיא עמ"ש ססי' ע"ה:
<קטע סוף=ד/>
 
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|מא|ט|בין בערות חבירו:}}{{ררר}} כתב הרב"י זה נלמד במכ"ש מדין שנים ישנים בטלית אחד דאפי' בשר שניהם נוגעים זה בזה אסור כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים עג|רסי' ע"ג]] עכ"ל. וקשה דא"כ למה הוצרך לכתוב דין זה לכן נ"ל דהתם דוקא כששניהם נוגעים זה בזה ממתניהם למטה אבל אם שאר איבריו נוגעים במתניהם שרי להכי איצטריך למיכתב כשאבריו נוגעים בערות חבירו אסור דלא כב"י, כ' הג"א בבניו הקטנים אפי' נוגעים ערותן זה בזה שרי לקרות ודבר תימה הוא להתיר כלוי האי וקצת יש לדקדק לאסור ממ"ש תר"י גבי עכו"ם ערום עכ"ל ב"י וכתוב בד"מ והמדקדק בדברי תר"י ירא' שיש ראיה יותר להתיר מלאסור עכ"ל ול"נ לאסור מידי דהוה ארוא' ערות קטן עסיק(?) ע"ה ס"ד:
<קטע סוף=ה/>