מגן אברהם על אורח חיים קצז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|קצו|קצז|קצח}}

{{משע|מא|א|מצי למיכל:}}{{ררר}} אפי' קנוח כגון כמהין ופטריות ועופות (גמרא):

 

{{משע|מא|ג|ונטילת כו':}}{{ררר}} וצ"ע דאדרבה נט"י עדיפא כמ"ש שם וצ"ל דבא להשמיענו דאם רוצה לברך ולאכול רשאין אף על גב דאוסרין לעשות כן כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קעט|סי' קע"ט]] מ"מ הכא משום מצות זימון מותרים דהא י"ח דלעולם מותרין לאכול בברכ' כמ"ש שם וב"ח כ' דבכאן מצוה שיטלו ידיהם ויברכו המוציא ויאכלו מעט וכן עיקר:

 

{{משע|מא|ד|מצטרפין:}}{{ררר}} ואם כבר בירך ברכה אחרונה שוב לא יכול לזמן עמהם דכבר נסתלק מהם (הג"ה אגודה) ול"ד [[שולחן ערוך אורח חיים קצד|לסי' קצ"ד ס"א]] דהתם עכ"פ אכל לחם:

 

{{משע|מא|ו|חוץ מן המים:}}{{ררר}} משום דלא זיינ' כדאי' רפ"ג דערובין (ב"י) וצ"ע דהא מ"מ יכול לומ' שאכלנו משלו דאפי' שתיה דמיא בכלל אכילה היא וכ"מ [[שולחן ערוך יורה דעה רלח ב|ביורה דעה סי' רל"ח ס"ב]] והתוס' כתבו דהטעם משום דשתי' בכלל אכילה הוא ואף על גב דבגמ' נקט כוס יין ע"כ הוא לאו דוקא דהא איכא שאר משקין אלא נקט יין לאשמועינן דאפ"ה אינו מוצי' אחרי' ע"ש וגם כל הפוסקים כתבו סתם ששתה לכן נ"ל שיצטרף:

 

{{משע|מא|ז|ואינו נפטר:}}{{ררר}} דאפי' האוכל פת אם אכל דבר אחד אחר הסעוד' חייב לברך עליו כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קעח|סי' קע"ח]] כ"ש זה לא אכל פת כלל ואם שתה יין משמע בב"י בשם הרשב"א דמפטר מב"ה דיין נמי מיזן זיין ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רח יז|סי' ר"ח סי"ז]] דה"ה בתמרים נמי פטור מ"מ לכתחלה יכוין שלא לצאת בב"ה דצריך לברך על כל מין הראוי לו:

 

{{משע|מא|ט|לשתות:}}{{ררר}} וכ"ה כתב שרבותיו נהגו ליתן לו לשתות אם לא רצה לאכול ומצטרף וכן נוהגים עכשיו:

 

{{משע|מא|י|מצוה שיברך:}}{{ררר}} דמן התור' אינו חייב לברך אא"כ אכל לשבעו וכב"י דאם כל אחד מברך לעצמו בלחש רק שמזמנין אפי' מי שאכל כזית יכול לברך, ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים קפג ז|סי' קפ"ג ס"ז]]: