חוק ההתיישנות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[603159] קישור למאגר חקיקה
[646814] תיקון מס' 5
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"ח תשי"ח, 112|חוק ההתיישנות|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}, {{ח:תיבה|145|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תשכ"ה, 103|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ח, 65|חוק האפוטרופוס הכללי|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ד, 430|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ז, 385|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ה, 216|תיקון מס' 5|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313586.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 44:
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
 
{{ח:סעיף|7|השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע|תיקון: תשע"ה}}
{{ח:סעיף|7|תרמית ואונאה}}
מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.
היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה.
 
{{ח:סעיף|8|התיישנות שלא מדעת}}