|
== וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים ==
האחים, אברם ונחור, התחתנו. "וַיִּקַּחויִַּקַּח" מופיע ביחיד, כלומר כל אח לקח לעצמו אישה, ולמרות ש"נָשִׁים" מופיע ברבים, לכלכל אחד היתהמהאחים לקח אישה אחת, ויחדוהרי זההשימוש רביםברבות נקבה מתייחס לשתי הנשים ביחד. אפשריייתכן שזהשהניסוח רומז לכך שהם התחתנו יחד באותו זמן.
=== הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה ===
רש"י מעלה דעה ש-"יִסְכָּה" זוהיא בעצם שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה) ועוד יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא) כמו שרה לשון שררה.<br />
שרה היתה צעירה מאברהם ב10בעשר שנים, ככתוב: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵדיִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" ([[ביאור:בראשית יז יז]]),. ואםאם הרן הוא הבן השלישי, אז הוא היה בן שבע כאשר שרי נולדה, ואולי אפילו צעיר יותר כאשר "מִלְכָּה" הבת הבכירה נולדה. סבירייתכן שהרן לא היה הבן הצעיר ביותר, אלא הבכור, ובנותיו היוושבנותיו מתאימותתאמו בגילבגילן לאחיו, שהיושהיה דודיהןדודן.
=== שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי ===
אברהם אמר ששרה היא: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי; וַתְּהִיותְַּהִי לִי, לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית כ יב]]). הוא לא אמר ולאשהיא בת אחיו. אבן עזרא מסביר: "והאומרים כי שרה היתה אחות אברהם איננו ישר בעיני זה הטעם, ואילו היה כן היה הכתוב אומר: 'ויקח תרח את אברהם בנו ושרי בתו אשת אברם בנו'." <br />”
המילה "אח" היא מילה רחבה מאוד, הכוללת אח, בן, קרוב משפחה, חבר ואפילו זר, ככתוב: "וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" ([[ביאור:בראשית כט ד]]). אולם אברהם אומר בפרוש "אֲחֹתִי בַת אָבִי" - אבל לא יפלא שהוא ישקר פעם שניה אחרי שהוא שיקר שהיא אחותו ולא אישתו. כבר בתחילת מסעם, אברם אמר לשרה: "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" ([[בראשית יב יג]]), הן לא היו תעודות או דרכים לודא את האמת. ▼
▲המילה "אח" היא מילה בעלת משמעות רחבה מאוד , הכוללתשכן ניתן לרשה בתור אח, בן, קרוב משפחה, חבר ואפילו זר, ככתוב: " וַיֹּאמֶרויַֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" ([[ביאור:בראשית כט ד]]). אולםעם-זאת, אברהם אומר בפרושבפירוש "אֲחֹתִי בַת אָבִי" , -אך אבלבהינתן לאשהוא יפלאשיקר שהואמקודם ישקרבאומרו פעםשהיא שניהאחותו אחריולא שהואאשתו, שיקראין שהיאזה אחותומפתיע ולאאם הוא שיקר גם אישתוכאן. כבר בתחילת מסעם, אברם אמר לשרה: "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְבַעֲבורֵּךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" ([[ ביאור:בראשית יב יג]]), הןהרי לא היו תעודות או דרכים לודאאחרות לוודא את האמתזהותו של אדם.
למרות שזה אפשרי, נראה חלש ששרי היא "יִסְכָּה" בת הרן: בשום מקום ששמה מוזכר, לא מתיחסים עליה כבת הרן. שרי לא מתחיסת ללוט כאחיה והוא לא מתיחס אליה כאחותו. היא לא מתחלקת איתו ברכוש שהיא קיבלה מפרעה, והיא לא מתנגדת לפירוד מאברהם. ▼
▲למרות שזה אפשרי, נראהלא חלשסביר ששרי היא "יִסְכָּה" בת הרן :. בשוםיסכה מקוםאינה ששמהמוזכרת מוזכרבשום מקום, וגם לא מתיחסיםמתייחסים עליהלשרי כבתבתור בת הרן. שרי לא מתחיסתמתייחסת ללוט כאחיה , והוא לאאינו מתיחסמתייחס אליה כאחותו. היא לא מתחלקת איתו ברכוש שהיא קיבלה מפרעה, והיא אף לא מתנגדת לפירוד מאברהם.
=== אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן ===
לפי [[חוקי חמורבי|'''חוקיחוק חמורבי''']] מספר 145, בארץ בני קדם היה נהוג לשאת רק אישה אחת בארץ בני קדם. כאשראם האישה לא ילדההצליחה מותרלהביא ילדים, אזי היה מותר לקחת אישה נוספת, או פלגשפילגש, אבל מעמד האישה הראשונה נשאר כשליטה על כל שאר הנשים.<br />נותר בעינו.
על חרן נאמר בפרוש שהוא נשא לאישה את מילכה בת הרן, ושמה אף מופיעה מספר פעמים: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" ([[ביאור:בראשית כב כ]]). אולם עלשם שריאביה או שרהאימה בשוםשל מקוםשרי לאאו מופיעשרה שםאינו אביהמופיע אובשום אימהמקום, ואיןולכן שוםאין הקשרקשר ברור ליסכה או הרן. <br />
אולי היה מנהג לשאת את היתומות של אחיהם, ואולי בזכות זאת ירושתו של נחור ברכושו של תרח גדלה. כך התחלקו אברם ונחור: נחור לקח את מילכה, ואברם לקח את לוט. לא ברור מה קרה ליסכה, אבל לבטח לא ישנו את שמה וינתקו אותה מאביה כי כך היא מאבדת את ירושתה.
ייתכן שהיה מנהג שבו גברים נשאו לאישה את היתומות של אחיהם,{{הערה|<small>כך נעשה עם בנות צלופחד שינשאו לבני שיבטם ([[במדבר לו ו]])</small> }} ושמא זוהי הסיבה שבגללה זכה נחור בחלק הארי של ירושתו של תרח. ייתכן שאברם ונחור התחלקו כך: נחור לקח את מילכה, ואברם לקח את לוט. לא ברור מה קרה ליסכה, אבל ניתן להניח ששמה לא שונה על-מנת שלא לנתקה מאביה ומירושתה.
|
