מגן אברהם על אורח חיים צ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pywikibot v.2
 
סעיפים ללא תגי קטע
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|פט|צ|צא}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===סעיף א===
{{משע|מא|א|ואפי' אינן גבוהין ג':}}{{ררר}} דאין יכול לכוון משום ביעתותא וא"כ זקן או חולה דשרי צ"ל הטעם דלא הטריחוהו חכמים או י"ל דמ"ש דשרי בזקן וחולה מיירי בגוונא דליכא ביעתות' ועס"ג גבי אילן. והב"ח מתיר בכל ענין אם אין גבוהים ג':
 
שורה 6 ⟵ 8:
{{משע|מא|ג|להשמיע לצבור:}}{{ררר}} ועכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד הוא עמוק משאר הב"ה משום ממעמקים קראתיך ה' וכ"כ האגודה ואפשר דמשום הכי אמרי' בגמ' בכל דוכת' יורד לפני התיבה ההו' דנחית וכו' ועיין [[טור אורח חיים קנ#בית יוסף|ב"י סימן ק"ן]] שמפרש בע"א:
 
===סעיף ד===
{{משע|מא|ד|או חלונות:}}{{ררר}} איתא בגמרא לא יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות ואף על גב דצריך שיתן עיניו למטה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים צה ב|סי' צ"ה ס"ב]] מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה:
 
{{משע|מא|ה|י"ב חלונות:}}{{ררר}} הטעם ע' [[זהר פרשת ויקהל|בזוהר ויקהל]]:
 
===סעיף ה===
{{משע|מא|ו|לא יתפלל כו':}}{{ררר}} הקשו התוס' הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה וי"ל דשדה היינו הר המוריה כדאמרינן אברהם קראו שדה א"נ הטעם שלא יפסיקוהו עוברי דרכים ויצחק התפלל בבקעה במקום דלא שכיחי עוברי דרכים ע"כ, והרב"י דחה פי' השני משום דאמרי' בגמ' חציף עלי מאן דמצלי בבקת' ולתי' השני אין הטעם משום חציפות לכן פי' ב"י הטעם כמ"ש כאן בש"ע ול"נ לקיים פי' התוס' וה"ק כשהוא מתפלל בבקעה הוא חצוף שמראה בעצמו שאפי' יעברו עליו כל עוברי דרך לא יתבטל מכוונתו וע' [[זהר פרשת בשלח|בזוהר בשלח]] ע' ק"ה הקשה שם קושיא זו ומשמע שם דדוקא בבית יש להתפלל ופשוט דעוברי דרכים מתפללים בשדה:
 
===סעיף ו===
{{משע|מא|ז|ולא בחורבה:}}{{ררר}} מוכח בגמרא דמוטב להתפלל בדרך מבחורבה ואם מתיר' שיפסיקוהו עוברי דרכים יתפלל תפלה קצרה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קי|סימן ק"י]]:
 
{{משע|מא|ח|מפני חשד:}}{{ררר}} שיחשדוהו שיש לו שם זונה ואי' בגמרא חורבה דקיימה בשדה ליכא חשדא דלא שכיח שם זונה (ע' [[שולחן ערוך אבן העזר כב ה|באבן העזר סי' כ"ב ס"ה]]) ובחורבה חזקה ליכא למיחש למפולת ואם שנים נכנסין שם ליכא למיחש למזיקין אם לא שידוע שרגילין שם מזיקין ואבוקה כשנים וירח כשלשה:
 
===סעיף ז===
{{משע|מא|ט|והוא הפך הצד כו':}}{{ררר}} דעיקר קפידא שהקהל הופכין פניהם למזרח והוא למערב ואם עומד במזרח ב"ה מחזיר פניו מב"ה למזרח שצריך להתפלל לרוח שהצבור מתפללין, וי"מ בהיפך דעיקר קפידא שיחזור פניו לב"ה ואפילו עומד במזרח יהפוך פניו למערב:
 
שורה 26 ⟵ 32:
{{משע|מא|יג|הסמוך לבה"כ:}}{{ררר}} וה"ה בעזרה (ב"י בשם הרמב"ם) דלא כע"ת:
 
===סעיף ח===
{{משע|מא|יד|אסור לעבור:}}{{ררר}} ומוטב שיהלך אחורי אשה ולא אחורי ב"ה בשעה שמתפללין [גמרא]:
 
===סעיף ט===
{{משע|מא|טו|עם הצבור:}}{{ררר}} אף על פי שיכול להתפלל בביתו בי' מ"מ ברוב עם הדרת מלך עיין סי"ח וסוף [[שולחן ערוך אורח חיים תרצ|סימן תר"ץ]]:
 
שורה 39 ⟵ 47:
{{משע|מא|יט|בזמן שהצבור:}}{{ררר}} פי' בשעת שהקהילות ישראל מתפללים [סמ"ג] וכתב בשל"ה דף קכ"ח ובאשכנז שנהגו להקדים ערבית כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רלה|סימן רל"ה]] יחיד הדר בכפר או בדרך צריך להמתין עד צאת הככבים ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רלו|סי' רל"ו]]:
 
===סעיף י===
{{משע|מא|כ|אסור לו להקדים:}}{{ררר}} אפילו רוצה לצאת חוץ לבה"כ [ [[תשובות ריב"ש/עה|ריב"ש סי' ע"ה]] ]:
 
שורה 44 ⟵ 53:
איתא בגמרא דאם חלש לבו יכול להתפלל בביתו קודם הצבור ובבית הכנסת אף זה אסור ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים קיד ב|סימן קי"ד ס"ב]] דאם הוא חולה או אנוס אף בבית הכנסת שרי כ"כ הב"ח שם דלא כב"י:
 
===סעיף יא===
{{משע|מא|כב|מי שיש לו בה"כ:}}{{ררר}} ואם יש ב' בה"כ מצוה לילך להרחוקה דשכר פסיעות יש ([[בבא מציעא קז א|ב"מ דף ק"ז]]):
 
{{משע|מא|כג|נקרא שכן רע:}}{{ררר}} דכתיב כה אמר ה' על כל שכני הרעים וגו' הנני נותשם מעל אדמתם:
 
===סעיף יב===
{{משע|מא|כד|מצוה לרוץ:}}{{ררר}} עד פתח בה"כ ובב"הכ עצמה אסור לרוץ אלא ילך באימה וביראה, [ע"ה ש"ל]:
 
שורה 54 ⟵ 65:
{{משע|מא|כו|כשיוצא:}}{{ררר}} אבל אם יוצא ע"מ לחזור מצוה לרוץ כדי שיחזור מהר [הכותב בע"י] ול"ח חוכך בזה מפני חשש הרואים ול"נ דאין כאן חשש דכל שלא יצאו הצבור מב"ה מסתמא דעתו לחזור ועוד דמוטב שיחשדוהו מלבטל הוא עצמו מלשמוע קדושה או קדיש וכ"כ של"ה דף ע"ד דהיוצא מבה"כ לבית המדרש ירוץ:
 
===סעיף יג===
{{משע|מא|כז|מותר לרוק:}}{{ררר}} ושדי ליה לאחוריה וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים צז ב|סימן צ"ז ס"ב]] עד"מ בשם א"ז והרוצה שלא ירוק תדיר בב"הכ ילעוס קודם כניסתו שורש שקורין לקרי"ץ אבל בעי"ה ובעט"ב אסור שישאר המתיקות בפיו וכשבולע הרוק בולע המתיקות [ס"ח סי' רנ"ג]:
 
===סעיף יד===
{{משע|מא|כח|שימנה עם הי' הראשונים:}}{{ררר}} ודוקא שיתפלל שם עמהם והאר"י לא היה אחד מן הראשונים כי הוצרך לפנות שהיה לו חולי וגם כדי שילך מעוטף בטלית ותפילין לבה"כ וזה א"א קודם היום [הכוונות] עמ"ש סי' כ"ה [[זהר פרשת נשא|ובזוהר אי' בנשא]] ע' רל"ט שיתאספו י' ויבואו ביחד לבה"כ:
 
===סעיף טו===
{{משע|מא|כט|חייב חבירו להמתין:}}{{ררר}} וב"ח פסק בשם תר"י דאם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפילתו אין חבירו חייב להמתין דמוכח' מילתא דאדעת' דהכי נכנס שאינו מפחד ע"כ ומ"מ משמע שר"י היה ממתין גם בכה"ג:
 
===סעיף טז===
{{משע|מא|ל|צריך לילך שם:}}{{ררר}} אם יכול לבוא שם בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי וכמ"ש סי"ז וק"ו הוא [ל"ח]: {{ש}}
איתא בגמ' פ' שלשה שאכלו דר"א שחרר עבדו להשלימו לעשרה אף על גב דעובר בעשה כשמשחרר עבדו מצו' דרבים שאני וכ"כ התוס' פ"ק דשבת וכתב הרא"ש אלים עשה דרבים דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דהיינו עשה דמקדשין השם בעשרה ברבים ואפי' הוי מילתא דרבנן כגון לשמוע קדושה וברכו שלא מצינו לו עיקר מן התורה אפ"ה דחי עשה דיחיד דלא מסתבר למימר דמיירי בעשה דאורייתא כגון לקרות פ' זכור שהוא מן התורה עכ"ל ובפ' אלו מגלחין כ' דדוקא היכי דזיכא רבים כגון הכא מקרי עשה דרבים והר"ן פ' השולח כתב דלעולם בהם תעבודו לאו עשה גמור הוא או י"ל כיון שאינו עושה לטובת העבד ליכא עשה כלל והוי כמוכרו לו עכ"ל וצ"ע דאם כן מאי קפריך בגמרא מצוה הבאה בעבירה היא דלדבריו ליכא עבירה כלל ועיין ביורה דעה [[שולחן ערוך יורה דעה רסז#עט|סימן רס"ז סע"ט]] וב"י שם:
 
===סעיף יז===
{{משע|מא|לא|למחוז חפצו:}}{{ררר}} וא"ת הא אמרינן בגמ' ד' ו' אם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו דה"ל לבטוח בשם ה' וי"ל דהתם כשהלך בעירו לאיזה עסקים אבל יוצא בדרך לא הטריחו כ"כ:
 
===סעיף יח===
{{משע|מא|לב|והוא שיתפלל בי':}}{{ררר}} ואף על גב דבב"הכ איכא רוב עם הדרת מלך מ"מ בב"המ עדיף שאין לבטל למודו מפני התפל' דמצינו ר"י הנשיא שלא היה מתפלל אלא משנה לשנה כמ"ש תר"י וקשה [[שולחן ערוך אורח חיים רצח יד|דבסי' רצ"ח סי"ד]] אמרי' דמבטלים בית המדרש משום ברוב עם הדרת מלך וצ"ל דשאני התם שאינו אלא שעה מועטת לא חשו חכמים וכ"מ בתר"י פ' אלו דברים ע"ש:
 
===סעיף יט===
{{משע|מא|לג|יקבע מקום:}}{{ררר}} וגם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית:
 
{{משע|מא|לד|מקום קבוע:}}{{ררר}} ונ"ל דתוך ד"א חשיב מקום א' דא"א לצמצם:
 
===סעיף כ===
{{משע|מא|לה|שיעור שני פתחים:}}{{ררר}} לכל הפירושים משמע אם מקומו אצל הפתח ואינו פתוח לר"ה ושוהה שיעור ב' פתחים שרי וצ"ע שהשמיט דעת הטור דסבר דבירוש' יליף מקר' לשקוד על דלתותי וכ"כ הב"ח וא"כ לעולם יכנס לפנים משני דלתות ולכן נהגו לעשו' אכסדר' לפני בה"כ: {{ש}}
מכבדין בפתח בה"כ שיכנס הגדול תחילה הואיל וראוי למזוזה ברכות פ"ז ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה רמב|ביורה דעה סי' רמ"ב]]:
 
===סעיף כא===
{{משע|מא|לו|ארון ותיבה:}}{{ררר}} וכב"י וה"ה מטה דידן העשוי לשכיבה מקרי קבוע והב"ח חולק וסובר דלא מקרי קבוע דלפעמים נוטלין אותה ומעמידה במקום אחר ומוכיח כן מהתוס' ואין דבריו מוכרחים דהתוס' קאי על המקשן שנ"ל להמקשן דמטה (לא) מקרי קבוע ומיירי במטה דידהו כמ"ש הרב"י, וצ"ע דנהגו להתפלל לפני השטענדר שמניחין עליו הסידורים והוא גבוה י' ורחב ד' וא"ל משום שצורך תפלה הוא דהא שלחן ותיבה נמי צורך תפלה הוא ואפ"ה לא שרי אלא בקבועין וא"ל משום שאינו רחב ד' מלמטה והא מטה נמי אין רחב למטה ד' דמסתמא לא איירי בסתומה למטה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים פז|סימן פ"ז]] ובש"ג במרדכי כתוב וז"ל דוקא דבר גבוה י' ורחב ד' אבל ספסלים וכיוצא בהן לא חשיב דעיקר מילתא שלא יתפזר ראות עיניו אנה ואנה ולא יוכל לכוון ובדבר מועט לא אתי להכי כל זמן שלא יחזיר פניו אל הכותל וחזי' לרבנן קשישי דאמרי הכי עכ"ל לפ"ז בעומד באמצע אין לחוש אם מפסיק דבר ובפוסקים לא משמע כן עיין [[שולחן ערוך אורח חיים צח ד|סימן צ"ח ס"ד]] ובתשובת הרשב"א סי' צ"ו משמע דתיבה לא מפסקי הואיל והיא תשמיש ב"ה ע"כ:
 
===סעיף כג===
{{משע|מא|לז|הבגדים המצויירי':}}{{ררר}} ונ"ל דגם בכותל בה"כ אסור לצור ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה קלא|ביורה דעה סי' קל"א]]:
 
===סעיף כד===
{{משע|מא|לח|אם הרחיק ד"א:}}{{ררר}} משמע דאפי' לפני רבו שרי וכ"פ בד"מ וב"ח וש"כ [[שולחן ערוך יורה דעה רמב|ביורה דעה סי' רמ"ב]] דלא כמ"ש בב"י:
 
===סעיף כה===
{{משע|מא|לט|אחורי רבו:}}{{ררר}} אבל לפני רבו אסור [ד"מ ב"י]:
 
===סעיף כז===
{{משע|מא|מ|ישתוק כו':}}{{ררר}} ול"ד למ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים עח|סי' ע"ח]] דא"צ להפסיק דהתם יהי' הפסק גדול שיצטרך לפשוט בגדיו וללבוש אחרים אבל הכא שתיקה לא מקרי הפסק וכן הליכה ממקומו לא מקרי הפסק כ"כ כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קד ג|סי' ק"ד ס"ג]] כנ"ל וע' בלבוש דכתב דלעיל מקרי אונס כיון ששותתין לו בגמרא משמע דגברא דחויא הוא וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים סה|סי' ס"ה]] ע"ש: