מגן אברהם על אורח חיים תקמז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תקמו|תקמז|תקמח}}"
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|תקמו|תקמז|תקמח}}
 
{{משע|מא|א|שמותר לסופדו:}}{{ררר}} מפני שהו' לו חדש' והמרירות קבוע לו בלבו ואינה מתוספת בשביל ההספד:
 
{{משע|מא|ב|אינו בכלל זה:}}{{ררר}} שהרי עי"ז פוסקים האבילות שלובשין אח"כ לבנים (ב"י):
 
{{משע|מא|ג|אין קורעין וכו':}}{{ררר}} אם נקבר בי"ט אין לקרוע במועד עד אחר י"ט דההיא שעת' לאו שעת חימום ולאו שעת שמועה הוא (ר"מ לובלין סי' ע"ד) כ' רי"ט ס"ה שמע שמועה רחוקה במועד קורע ובש"כ [[שולחן ערוך יורה דעה שמ לא|ביורה דעה סי' ש"מ סל"א]] כתב שרש"ל וב"ח חולקין וכ"כ בכ"ה שיש חולקין:
 
{{משע|מא|ד|בני אשכנז:}}{{ררר}} היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כלם (מ"ב סי' ע"ב):
 
{{משע|מא|ה|על חכם:}}{{ררר}} ששואלים אותו דבר הלכה בכ"מ ואו' אפי' אינו יודע לישא וליתן בה [נ"י]:
 
{{משע|מא|ו|נסרי' בצינעא:}}{{ררר}} ואם א"א בצינעא עושין בפרהסיא, ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי נכרים לא אפי' בדלא אפשר (ת"י סי' קי"ז עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקכו|סי' תקכ"ו]]):
 
{{משע|מא|ז|אין כורתין עץ:}}{{ררר}} אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא לצורך המת משא"כ ארזים שיסברו שקצצו לצורך בנין ומשמע אפי' באדם מפורסם ואפי' אין להם עצים אחרי' אסור מיהו ע"י עכו"ם יש להתיר כיון דצורך מצוה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקמג|ריש סי' תקמ"ג]] ובכ"ה כתב בשם ת"י סי' ק"י בשם הירושלמי דהיכא דא"א בע"א מותר לקוץ מהמחובר:
 
{{משע|מא|ח|צדוק הדין:}}{{ררר}} עיין [[שולחן ערוך יורה דעה תג|ביורה דעה סי' ת"ג]] דמשמע כשא"א צ"ה א"א שבחו של מת דהא נמי מרגיל ההספד כשמזכיר שבחו וא"כ אסור לדרוש עליו אלא לחכם בפניו וכ"מ בלבוש סי' תרצ"ו ומכ"ש בי"ט דאסור ונ"ל דאין בזמנינו דין ת"ח שיודע הלכה בכ"מ כמ"ש מהרי"ו עס"ט: