ביאור:תוספתא/ברכות/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת|

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע"

צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בֶּ'אֱמֶת וְיַצִּיב'.

אֲחֵרִים אוֹמְרִים:

צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַכַּת בְּכוֹרִים וּקְרִיעַת יַם סוּף.

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע", צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ.

רַבִּי אַחַאי אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוּדָה:

אִם כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ בַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן,

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא.

וְכֵן בַּהַלֵּל, וְכֵן בַּתְּפִלָּה, וְכֵן בַּמְּגִלָּה.

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְטָעָה וְהִשְׁמִיט בָּהּ פָּסוּק אֶחָד,

לֹא יַחְזֹר וְיִקְרָא אוֹתוֹ פָסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

אֶלָּא מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹף.

וְכֵן בַּהַלֵּל, וְכֵן בַּתְּפִלָּה, וְכֵן בַּמְּגִלָּה.

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְטָעָה,

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה,

טָעָה בֵּין 'כְּתִיבָה' רִאשׁוֹנָה לִ'כְתִיבָה' אַחֲרוֹנָה,

יַחְזֹר לִ'כְתִיבָה' רִאשׁוֹנָה.

כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת,

מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,

וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר,

לֹא הָיוּ מַפְסִיקִין, שֶׁלֹּא לְהַסִּיעַ מִלִּבּוֹ.

הַכַּתָּף, אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ,

הֲרֵי זֶה קוֹרֵא.

לֹא יִקְרָא, לְפִי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְכַוֵּן.

וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא יִתְפַּלַּל עַד שֶׁיִּפְרֹק.

פּוֹעֲלִים קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן,

וּמִתְפַּלְּלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת אוֹ בְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה.

וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין.

בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יוֹרֵד לְמַטָּה וּמִתְפַּלֵּל.

פּוֹעֲלִין קוֹרִין אֶת "שְׁמַע", וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,

וְאוֹכְלִין פִּתָּן, וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,

וּמִתְפַּלְּלִין שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁלִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה,

אֲבָל אֵין מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה.

הַשּׁוֹשְׁבִינִין וְכָל בְּנֵי חֻפָּה,

פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים,

רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר:

חָתָן פָּטוּר, וְכָל בְּנֵי חֻפָּה חַיָּבִין.

קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְעָמְדוּ בַּשּׁוּרָה,

שׁוּרָה הַפְּנִימִית פְּטוּרָה,

מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.

מַעֲשֶׂה שֶׁהִפְסִיקוּ רַבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה.

בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּתַן עָלָיו תִּשְׁעַת קַבִּין מַיִם,

הֲרֵי זֶה קוֹרֵא,

אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא בַּהֲלָכוֹת הָרְגִילוֹת,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה.

בַּעַל קֶרִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבֹּל,

הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו.

אָמְרוּ לוֹ:

אֵין שָׁעַת סַכָּנָה רְאָיָה.

הֲרֵי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה עָרוֹם,

אוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ,

אֵין שְׁבָחוֹ שֶׁלְּאָדָם לִהְיוֹת עוֹמֵד עָרוֹם,

שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם,

"בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ."

"בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ", זֶה הַשָּׁפִיר,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,

לֹא יִתְפַּלַּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ.

לֹא יַכְנִיס אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ אוֹבוֹ

וְיִקְרָא אֶת "שְׁמַע".

וְאִם הָיוּ בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,

הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

קָטָן שֶׁיָּכֹל לוֹכַל כַּזַּיִת דָּגָן,

פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת.

לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ,

אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּטָּה.

לֹא יִכָּנֵס אָדָם בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפִין וְיִקְרָא אֶת "שְׁמַע",

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא,

הֲרֵי זֶה מַפְסִיק,

עַד שֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּת כָּל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְיִקְרָא.

לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו,

שֶׁנֶּאֱמַר: (עָמוֹס ד,יב)

"הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

לֹא יַטִּיל אָדָם אֶת הַמַּיִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל,

אֶלָּא אִם כֵּן יַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת.

אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת.

יָבְשׁוּ אוֹ נִבְלָעוּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

הַנִּכְנָס לְבֵית הַמֶּרְחָץ,

מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין,

וְאֵין שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה,

וְאֵין חוֹלֵץ תְּפִלָּיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְכַתְּחִלָּה.

הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר:

אַל תֵּרָאֶה עָרוֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ;