ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/נב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)||נא|נב|נג|המצוה לא לאכול שור הנסקל שנשחט}}
<קטע התחלה=חינוך/>
==שלא לאכול שור הנסקל==
'''שלא''' נאכל בשר שור הנסקל, אפילו נשחט כראוי, מכיון שנגמר דינו, בשרו אסור, כן מפרש במכילתא ([[מכילתא על שמות כא יח|משפטים שם]]) שנאמר ([[שמות כא יח]]) ולא יאכל את בשרו. ולאו דוקא שור אלא אף כל המזיקין בהמה חיה ועוף, אלא שדבר ברגיל.
'''משרשי''' המצוה, כדי להסכים בדעתנו שכל מי שבאה תקלה על ידו, מרחק ונמאס עם אלקים ועם אנשים, ואפילו שוגג, כמו הבהמה שאין לה דעת, וכל שכן מזיד. ובתתנו דעתנו על דבר זה יביאנו להזהר הרבה בכל מעשינו עד שלא תצא תקלה מתחת ידינו לעולם.
'''מדיני''' המצוה, מה שבארו זכרונם לברכה {{ממ|בבא קמא|מא|א}} שבין תם בין מועד נסקל על כל בריה שממית, בין איש או אשה או קטן או עבד, ושאין גומרין דינו {{הערה|([[סנהדרין עט ב]])}} אלא בפני בעליו אם יש לו בעלים, וכן אמרו {{הערה|(שם מד א)}} שיש צדדין הרבה שהשור ממית ואינו נסקל, ויתר פרטיה מבוארים בקמא {{הערה|{{ממ רמב"ם|ד|מאכלות אסורות|}}}}.
'''ונוהגת''' מצות אסור בשרו בזכרים ונקבות, ובארץ ישראל דוקא נוהג דין שור הנסקל על פי סמוכין, ובבית דין של עשרים ושלשה. והעובר עליה ואכל כזית מבשרו במזיד, לוקה. <קטע סוף=חינוך/>
==הערות==
{{הערות שוליים2}}
==קישורים==
| |||