ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/מו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)||מה|מו|מז|המצוה לא לגרוע שאר כסות ועונה}}
<קטע התחלה=חינוך/>
==שלא לגרוע שאר כסות ועונה==
'''שכל''' קונה אמה העבריה ויעדה שלא יגרע לה שארה כסותה ועונתה ופרוש {{הערה|([[כתובות מז ב]])}} שאר מזון, וכסות כמשמעו, ועונה דרך ארץ. ובכלל לאו זה כל בנות ישראל (גם כן) שלא לגרע להן דבר מאלה. קל וחמר הדברים, אם לזו לא יגרע, כל שכן לאחרות בנות חורין. וזה שכתוב ([[שמות כא ט]]) כמשפט הבנות יעשה לה, אמרו במכילתא (שם) שהוא בא ללמד ונמצא למד, שהבנות למדות ממנה.
'''מדיני''' המצוה, מה שאמרו רבותינו ז"ל {{הערה|([[כתובות נו א]])}} המתנה עם אשתו על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה מה דינו, ומה שאמרו {{הערה|(שם סא ב)}} שהאשה עולה עם הבעל ואינה יורדת. ולפיכך מחשבין מזונותיה וכסותה לפי מעלתו, וענין חלוק העונות שהוא לפי כבד אמנות האיש, עד שאמרו ז"ל {{הערה|(שם סב ב)}} שעונת הספן פעמים בשנה, והגמל פעם בחדש, ותלמיד חכם פעם אחת בשבוע וראוי לו {{הערה|(שם)}} שתהיה ליל שבת. ויתר פרטיה מבארים בסדר נשים בפזור.
'''ונוהגת''' מצוה זו לענין בת חורין בכל מקום ובכל זמן בזכרים, והעובר עליה וגרע לאשתו אחת משלש אלה מרצונו על צד שיכון להכאיבה עבר על לאו {{הערה|(רמב"ם סהמ"צ ל"ת רס"ב)}}, והוא כעובר על אזהרת מלך אבל אין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. <קטע סוף=חינוך/>
==הערות==
{{הערות שוליים2}}
[[קטגוריה:ספר החינוך על פרשת משפטים (ויניציה)]]
==קישורים==
| |||