מגן אברהם על אורח חיים קעא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תולדות אדם (שיחה | תרומות) מ דף חדש: {{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|קע|קעא|קעב}} ===סעיף א=== <קטע התחלה=א/>{{משע|... |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
===[[שולחן ערוך אורח חיים קעא א|סעיף א]]===
<קטע התחלה=א/>{{משע|מגא|•|איתא}} ב[[שבת קח א|שבת דף ק"ח]] שורה פת ביין ומניחה ע"ג העין ש"מ אפילו מידי דממאיס אם עושה לרפואה שרי ומוכח בגמ' בכמה דוכתי דשרי לזלף הקרקע ביין ולעשות ממנו משרה וכבושה [צ"ל כבוסה] ולסוך הגוף ביין אפי' שלא לרפואה וטעמא כמ"ש הרמב"ם אין מפסידין האוכלין דרך ביזוי ובעיטה ע"כ משמע דדבר שהוא צורך האדם ליכא ביזוי ובעיטה, וכ"מ בשבת דף נ"ג [צ"ל [[שבת נ ב|נ:]]], דטעמא משום הפסד אוכלין, וא"כ כל היכי שעושה לצרכו ליכא פסידא ומה"ט נוטלין לידים במשקין אי ליכא מים וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קס יב|סי' ק"ס סי"ב]] ע"ש ובזה א"צ לדברי הב"ח:
{{משע|מגא|א|ואין זורקין הפת}} - אפי' לא ממאס בכך <small>(ב"ח ב"י)</small>, כשרואין אוכלים מונחים על הארץ אסור לילך ולהניחם אלא צריך להגביהם אם לא במקום דאיכא למיחש לכשפים כגון ככר שלם ([[ערובין סד א|עירובין דף ס"ד]]). איתא [[שבת נ א|בשבת דף נ']] דאסור לפצוע זתים אפילו כוונתו למתוקי פירא מפני שנמאסים ע"י כך והרי"ף פירש שמיירי שרוצה ליטול בו ידיו ומשום זה נמאסין ואסור דאפשר ליטול בבורית עבי"ד ס"ס ש"נ דאסור לגרום לאוכלין שיאסרו בהנאה, [[תענית כ א|בתענית דף כ']] אי' מאכל אדם אין מאכילין אותו לבהמה פירש"י משום ביזוי אוכלין ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקב"ה בעולם:
<קטע סוף=א/>
| |||