שולחן ערוך יורה דעה רמה: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ב/>היה הוא צריך ללמוד, ויש לו בן ללמד, ואין ידו משגת להספיק לשניהם, אם שניהם שוים הוא קודם לבנו. ואם בנו נבון ומשכיל מה שילמד יותר ממנו, בנו קודמו. ואף על פי כן {{פרשעפרשע1|טז|א|יוד|רמה}}לא יבטל הוא|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}.<קטע סוף=ב/>

<קטע התחלה=ד/>{{פרשעפרשע1|שך|א|חייביוד|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}חייב להשכיר מלמד לבנו, ללמדו. אבל לבן חבירו אינו חייב להשכיר.
:{{רמ"א|'''הגה:''' והיו כופין ליה לשכור לבנו מלמד. ואם אינו בעיר, ויש לו נכסים, אם אפשר לאודועי ליה, מודיעים ליה. {{פרשעפרשע1|שך|ב|יוד|רמה}}ואם לאו יורדים|שולחן ערוך יורה דעה רמה}} לנכסיו ושוכרים מלמד לבנו. <small>(הגהות מיימוני פ"א דת"ת בשם הר"מ)</small>.}}<קטע סוף=ד/>

<קטע התחלה=ה/>מאימתי מתחיל ללמד לבנו? משיתחיל לדבר לתחיל ללמדו "תורה צוה לנו משה" {{מ"מ|דברים לג|ד}}, ופסוק ראשון מפרשת שמע {{מ"מ|דברים ו|ד}}, ואח"כ מלמדו מעט מעט, עד שיהא כבן ששה {{פרשעפרשע1|שך|ג|אוח|רמה}}או כבן שבעה|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}, ואז מוליכו אצל מלמדי תינוקות.<קטע סוף=ה/>

<קטע התחלה=ו/>היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות {{פרשעפרשע1|שך|ד|שכריוד|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}שכר, חייב ללמדו בשכר עד שיקרא {{פרשעפרשע1|טז|ב|יוד|מ=תורה שבכתב כולה|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}{{פרשעפרשע1|שך|ה|יוד|רמה}}תורה שבכתב כולה. {{פרשע1|שך|ו|יוד|שולחן ערוך יורה דעה רמה}}. ואינו חייב ללמדו בשכר, משנה וגמרא. והני מילי דלא אפשר, דדחיקא ליה שעתא, אבל אם אפשר ליה, מצוה לאגמוריה משנה וגמרא, הלכות ואגדות.<קטע סוף=ו/>

<קטע התחלה=ז/>מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות, מחרימין אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות. ואם לא השיבו, מחריבין העיר, שאין העולם מתקים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.<small>(ועין{{פרשע1|שך|ז|יוד|רמה}}ועיין ב[[שולחן ערוך חושן משפט קסג# ג|חושן המשפט קס"ג סעיף ג]])</small>.<קטע סוף=ז/>

<קטע התחלה=ח/>{{פרשע1|שך|ח|יוד|רמה}}מכניסים התינוקות להתלמד, בן חמש שנים שלמות, ובפחות מכאן אין מכניסין אותן. ואם הוא כחוש, מכניסין אותו בן ו' שנים שלמות.

: {{רמ"א|'''הגה:''' ומכל מקום מיד שיהיה {{פרשע1|טז|ג|יוד|רמה}}בן ג' שנים שלמות מלמדין אתו אותיות התורה, כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה. (הרב אברבנאל בפרוש לאבות).}}

<קטע התחלה=יב/>לא יבטלו התינוקות כלל, חוץ מערב שבת {{פרשע1|שך|ט|יוד|רמה}}{{פרשע1|טז|ד|יוד|רמה}}וערב יום טוב בסוף היום.<קטע סוף=יב/>

<קטע התחלה=טו/>כ"ה תינוקות, מספיק להם מלמד אחד. {{פרשע1|שך|י|יוד|רמה}}היו יותר על כ"ה, עד מ', מושיבין אחר לסיעו בלמודם.

: {{רמ"א|'''הגה:''' ואפילו שכרו הקהל מלמד לכל תינוקות סתם, הוא מושיב אחר לסיע בעדו. והם יתנו לו שכרו. <small>(נ"י פ' לא יחפור)</small>. י"א דאם אין בעיר כ"ה תינוקות, {{פרשע1|שך|יא|יוד|רמה}}אין בני העיר חיבים לשכר להם מלמד. <small>(הגהות מימוני פ"ב דת"ת ותוס' דר' ירוחם)</small>. וי"א דאפילו {{פרשע1|טז|ה|יוד|רמה}}בפחות מזה, חיבים. <small>(שם בנ"י)</small>}}.

: {{רמ"א|'''הגה:''' ואין למלמד לנעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמד. וכן לא יתענה, או לעצור במאכל ומשתה, או לאכול ולשתות יותר מדאי. כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב. וכל המשנה, ידו על התחתונה ומסלקין ליה.<small> (מרדכי פ' האמנין מהירושלמי)</small>. ושאר דיני מלמד עי' ב[[שולחן ערוך חושן משפט שלד|חו"המ סימן של"ד]] ו[[שולחן ערוך חושן משפט שלה|של"ה]]}}.<קטע סוף=יז/>

<קטע התחלה=יט/>אם יש כאן שני מלמדים, האחד קורא הרבה ואינו מדקדק עמהם להבינם על נכון, ואחד אינו קורא כל כך, אלא שמדקדק עמהם להבינם, לוקחין אותו {{פרשע1|טז|ו|יוד|רמה}}שמדקדק יותר.<קטע סוף=יט/>

{{פרשע1|שך|יב|יוד|רמה}}מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמותיהם מביאות בניהם. ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו.

לא תלמד אשה תינוקות, מפני אביהם {{פרשע1|טז|ז|יוד|רמה}}שמביאים בניהם.

<קטע התחלה=כב/>אחד מבני החצר או מבני מבוי שביקש ליעשות מלמד תינוקות, {{פרשע1|שך|יג|יוד|רמה}}אין שכניו יכולים למחות בידו. וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו, כדי שיביאו לו תינוקות אחרים או כדי שיבואו התינוקות שאצל זה לזה, אין יכולים למחות בידו, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר .

: {{רמ"א|'''הגה:''' רב היושב בעירו ולומד לרבים, {{פרשע1|שך|יד|יוד|רמה}}יכול חכם אחר לבא וללמוד גם כן שם, {{פרשע1|שך|טו|יוד|רמה}}אפילו מקפח קצת פרנסת הראשון, כגון שהקהל קבלו הראשון עליהם לרב ונוטל פרס מהם על זה, אפילו הכי יכול השני לבא לדור שם ולהחזיק רבנות בכל דבר, כמו הראשון, אם הוא גדול וראוי לכך. {{קטן|(מהרי"ו סי' קנ"א ומהרא"י בפסקיו סימן קנ"ח ע"ש תשו' הגדולים)}}. {{פרשע1|שך|טז|יוד|רמה}}אבל אם בא חכם אכסנאי לעיר, אין לו לקפח שכר הרב הדר שם לעשות חופות וקידושין וליטול השכר הבא מהם, הואיל והוא פרס הרב הדר שם, אבל מותר לעשות החופה ולתת השכר לרב הקבוע. וכן הותר לו לדון בין שני בעלי דינין שבעיר הבאים לפניו לדון, דלמא הרב שבעיר אין ממוצע להם. אבל אין לו להורות איסור והיתר, או לדרוש לנהוג שררה, באתריה דחבריה. {{קטן|(מהרי"ק שורש ק"ע ומהר"ד בתשובה כ"ב)}}. ומי שהוחזק לרב בעיר אפילו החזיק בעצמו באיזה שררה, אין להורידו מגדולתו אף על פי שבא לשם אחר גדול ממנו {{קטן|(ריב"ש סימן רע"א)}}. אפילו בנו ובן בנו לעולם קודמים לאחרים, כל זמן שממלאים מקום אבותיהם ביראה והם חכמים קצת. {{מקור|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות א|רמב"ם פ"א מהלכות מלכים}}. ובמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב, או שמנהג לבחור במי שירצו, הרשות בידם, {{קטן|(כל בו)}}. אבל כל שקבלו הקהל עליהם, וכל שכן אם עשו ברצון השררה, אין לשום גדול בעולם להשתרר עליו ולהורידו {{קטן|(שם בריב"ש)}}.}}