משנה ברורה על אורח חיים תקפ: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=מ"ב א/>({{משע|מב|א) |וראוי להתענות -}} עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו. ומ"מ מי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ח"ו ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו תמיד איסור תענית [מ"א]:

({{משע|מב|ב) |בהם -}} ובס"ח סי' ר"ל כתב כשהלבנה לוקה יש להתענות [מ"א]:

({{משע|מב|ג) |וטוב שלא להשלים בר"ח -}} משום דכתיב בספר תניא דאין להתענות בר"ח:<קטע סוף=מ"ב א/>

({{משע|מב|ט) |בשביעי בו נגזרה וכו' -}} ויש גורסין בששה [עיין בכל בו ובשכ"ג]:

({{משע|מב|י) |העגל -}} קשה דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק שיהא העון שמור לדורות [מ"א]:

({{משע|מב|יא) |בשבעה במרחשון עוורו וכו' -}} במג"ת ובה"ג גרסו בששה במרחשון וכו':

({{משע|מב|יב) |בעשרים ושמונה בכסליו וכו' -}} יש חלופי גרסאות בזה וע"כ אין כדאי להתענות בחנוכה עיין במ"א:

({{משע|מב|יג) |לא נודע -}} ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:

({{משע|מב|יד) |בחמשה בשבט וכו' -}} במגילת תענית גרסינן בשמנה בשבט:

({{משע|מב|טו) |בשבעה באדר וכו' -}} ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים ועיין בפ"ע וסוגין דעלמא להתענות בראשון:<קטע סוף=מ"ב ב/>