באר היטב על אורח חיים שיד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pywikibot v.2
 
מ Pywikibot v.2
 
שורה 2:
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בהט|א|אבניםארבעים:}}{{ררר}} מןהיינו השדהאמה ולאעל מןאמה הגדרברום עייןג' מאמות עם הדפנות בלא עובי הלבזבזים והרגלים וכ"כ הרמב"אם.
 
{{משע|בהט|ב|שלא:}}{{ררר}} כתב הרמב"ם פכ"ג העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא בין בעץ בין בבנין בין במתכת בין בכלים חייב משום מכה בפטיש. העושה נקב בקרקע הבית שיצאו המים חייב משום בונה. רשד"ם ס"ה.
{{משע|בהט|ב|מיוחד:}}{{ררר}} ואם יש לו בה"כ סמוך לביתו שאין שום אדם אחר נכנס לשם אסור להכניס בשבת אבנים דה"ל להזמינם מאתמול. הג"א והג"מ מ"א.
 
{{משע|בהט|ג|פעם:}}{{ררר}} עיין ט"ז שהאריך והעלה דלצורך גדול ואין שם ברזא יש לסמוך להתיר אפי' בלא הוציאו מע"ש ע"ש ועיין מ"א.
<קטע סוף=א/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|בהט|ג|לקנח:}}{{ררר}} אפילו מונח על הארץ מותר ליטלו והתולש עשבים מהצרור חייב לכ"ע ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שלו ה|סי' של"ו ס"ה]].
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|בהט|ד|ראש:}}{{ררר}} אפי' בחבית שלימה אפי' להתיז גוף החבית עם המגופה ט"ז מ"א. (כתב רש"ל דוקא משום אורחים מותר וכן משמע בש"ס) בתוספתא פ"ט קורע אדם העור מעל פי חביות של יין ובלבד שלא יכוין לעשות זינוק פי' מרזב.
{{משע|בהט|ד|יזיזם:}}{{ררר}} שהם מוקצים.
<קטע סוף=ו/>
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בהט|דה|יזיזםושבירת:}}{{ררר}} שהםעיין מוקציםט"ז.
{{משע|בהט|ה|השרת:}}{{ררר}} ואע"ג דמקנחין בחרס ולא חיישינן משום השרת נימין בממשמש בצרור הוי פסיק רישיה תוס'. לא ימשמש בצרור של הקינוח להחליקו כדרך שהוא עושה בחול משום כתישה אלא כלאחר יד. טור.
 
{{משע|בהט|ו|ע"י עכו"ם:}}{{ררר}} ורש"ל פ"ד דביצה ס"ט כתב דוקא בהפסד מרובה או נחפז הרבה לצורך מצוה אבל בסכין או במחט שרי לפתוח. מ"א.
<קטע סוף=ז/>
===סעיף ח===
<קטע התחלה=ח/>
{{משע|בהט|וז|כולהשל חותלות:}}{{ררר}} ומותר לבלוע מרגליות או זהבאבל ולצאתכלי בוגמור לר"האסור. מ"א.
<קטע סוף=ח/>
===סעיף ט===
<קטע התחלה=ט/>
{{משע|בהט|ז|ניר:}}{{ררר}} פי' חרישה ועומד לזריעה.
<קטע סוף=ט/>
===סעיף י===
<קטע התחלה=י/>
{{משע|בהט|זח|נירמפקיע:}}{{ררר}} פי' חרישהמתיר ועומד לזריעהקליעתו.
{{משע|בהט|ח|לצדדן:}}{{ררר}} ומ"מ לעשות כמין אוהל אסור ביצה דף ל"ה מ"א. (ובספר אליהו רבה פוסק דמותר משום כבוד הבריות דמשם לא משמע מידי וכ"כ הלבוש וכ"מ בטור [[טור אורח חיים שטו|סי' שט"ו]]).
 
{{משע|בהט|ט|כלל:}}{{ררר}} וחבית קטנים של מרקחת אסור להסיר החשוקים שהרי עשוים לדבק שברים זה בזה ויש להתיר ע"י עכו"ם ובקישור חבלים אפי' ע"י ישראל מותר. כנה"ג מ"א.
<קטע סוף=י/>
===סעיף גיא===
<קטע התחלה=גיא/>
{{משע|בהט|י|ליתן:}}{{ררר}} ואסור לחמם הנרות של שעוה בי"ט כדי להדביקם במנורה דהוי ממרח. ובס' זכרונות אוסר ליגע בשעוה בשבת ובי"ט שמא יבא למרח (וכתב ראב"ן בסי' ש"פ דחלב ושומן דינם כשעוה).
 
{{משע|בהט|יא|אסור:}}{{ררר}} ולסתום בעץ מותר בדה"ב. מ"א.
 
{{משע|בהט|יב|ת"ח:}}{{ררר}} נ"ל אף דהאידנא דאין לנו ת"ח וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שלט|בסוף סי' של"ט]] מ"מ דין זה שרי הואיל והרמב"ם ס"ל דהערמה זה מותר לכל אדם. ופשוט בשעוה דאם מרח חייב חטאת או בשמן דגזרינן אטו שעוה. אפי' לת"ח אסור להערים אפי' בהנחה בעלמא מ"א. כתב הרמב"ם הבונה ע"ג כלים פטור דמה שנתנו קרשים על גבי אדנים לא הוה בנין בכלים דאדנים כקרקע הם.
<קטע סוף=גיא/>