באר היטב על אורח חיים תכב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Pywikibot v.2
מ Pywikibot v.2
 
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|באר היטב|אורח חיים|תכא|תכב|תכג}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בהט|א|יעלה ויבא:}}{{ררר}} והשמש יתחיל תפלתו קודם הציבור וכשיגיע ליעלה ויבא ירים קולו להשמיע בציבור עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קיד|סימן קי"ד]].
 
{{משע|בהט|ב|סימן רצ"ד:}}{{ררר}} דהיינו תיכף כשמסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין מודים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלו ב|סימן רל"ו ס"ב]] ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים קח|סי' ק"ח]].
 
{{משע|בהט|ג|מחזירין:}}{{ררר}} ודוקא אם עדיין לא התפלל מוסף אבל אם התפלל מוסף א"צ לחזור. כנה"ג ע"ש ועיין סימן קכ"ו ס"ק ד' מ"ש שם.
 
{{משע|בהט|ד|שיעקור:}}{{ררר}} ואם אמר יהיו לרצון הוי כעוקר רגליו עמ"א.
 
{{משע|בהט|ה|א"צ:}}{{ררר}} והקשו האחרונים ממ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים קיד ח|סימן קי"ד ס"ח]] דאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרינן חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור ע"ש ועיין באחרונים מה שתירצו ע"ז והב"י והב"ח פסקו דמחזירין אותו וכ"פ הרוקח וכ"פ הל"ח בראיות ברורות וכן יש להורות דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא. מ"א. ובשכה"ג כתב כיון דאיכא פלוגתא בזה יש מקום לומר שב ואל תעשה עדיף ולא יחזור. מיהו הטוב והישר שיתפלל בתורת נדבה ע"ש ועיין הלק"ט ח"א סי' ע"ח. ועיין מ"ש הט"ז.
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|בהט|ו|הלל:}}{{ררר}} ואין קורין בבית האבל דא"ל שם לא המתים יהללו יה דהוי כלועג לרש [[באר היטב על אורח חיים קלא|ועסי' קל"א ס"ק י']] מה שכתבתי שם. נשים פטורות מכל הלל מפני שהוא מ"ע שהז"ג ועמ"א ועיין יד אהרן.
{{משע|בהט|א|תחנון:}}{{ררר}} כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע"ש תר"ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ"ה בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט"ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ"ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שיש לו' צ"ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ"א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובט"ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ"ל.
 
{{משע|בהט|ז|הצבו':}}{{ררר}} ואם בא לבה"כ סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבו' ואח"כ יתפלל ל"ח. ואפש' כשהוא אומר פסוקי דזמרה מות' להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ"ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף לכן דוקא בהלל דר"ח יעשה כן כיון דהרבה פוסקים שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה. מ"א ע"ש.
 
{{משע|בהט|ח|אומר:}}{{ררר}} ואפילו אם גומרים ההלל דלא כל"ח מ"א ע"ש. ואם אין מצויין א"צ להטריח אחריהם ע"ש. ונ"ל דיאמר בלא ברכה כמ"ש בשל"ה באר היטב אשר לפני.
<קטע סוף=ב/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|בהט|ט|והקהל:}}{{ררר}} כתב המ"א דצריך לשמוע פסוקים יאמר נא וגו' מפי הש"ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמרו בעצמו בנחת. מ"א ע"ש.
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|בהט|י|אפי':}}{{ררר}} המ"א העלה והמחמי' יחזו' לקרותו בלא ברכה ע"ש.
<קטע סוף=ה/>
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|בהט|יא|למקום:}}{{ררר}} פי' אם דילג פסוק א' ונזכ' אח"כ לא יאמרנו במקום שנזכר דא"כ ה"ל קורא למפרע אלא יתחיל מאותו הפסוק ויאמ' עד סוף.
<קטע סוף=ו/>
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בהט|יב|מעומד:}}{{ררר}} ואסו' לסמוך עצמו לעמוד או לכותל דסמיכה אינו כעמידה מ"א ע"ש באורך מה שתמה על רמ"א בחושן משפט סי"ז ודו"ק. ומה שקורין בליל פסח הלל מיושב משום שחולקין אותו אין מטריחין אותו לעמוד. ט"ז.
<קטע סוף=ז/>