באר היטב על אורח חיים שלט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Pywikibot v.2
מ Pywikibot v.2
 
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|באר היטב|אורח חיים|שלח|שלט|שמ}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בהט|א|גדולים:}}{{ררר}} אבל גדולים מאוד אסור לגרור דהוי פסיק רישיה דעושה חריץ. ואסור אפי' בקרקע של שיש. ב"י מ"א ע"ש.
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|בהט|א|בבריכה:}}{{ררר}} פי' שאין בה גזירה שמא יעשה חבית של שייטין דבכלי לא גזרו ובריכה שיש לה שפה ה"ל ככלי.
{{משע|בהט|ב|מרוצף:}}{{ררר}} באבנים וכ"ש בקרשים. מ"א.
 
{{משע|בהט|ג|ע"י עכו"ם:}}{{ררר}} וביש"ש אוסר אפי' ע"י עכו"ם אלא שנהגו להקל וגם ע"י כנף אוסר ע"ש פ"ב דביצה סל"ג. כתב ב"י דאפי' יש בבית קליפי אגוזים דמוקצים הם מותר לכבדם דה"ל לדידיה כגרף של רעי.
 
{{משע|בהט|ד|ישתברו:}}{{ררר}} ובודאי אפי' הם נשברים ליכא איסור דאורייתא אפ"ה אסור בפסיק רישיה ולפ"ז אסור לכבד אפי' במרוצף אא"כ בשל תמרה ולא באותם העשוים מענפי אילן עמ"ש ס"א. מ"א.
<קטע סוף=ב/>
===סעיף אג===
<קטע התחלה=אג/>
{{משע|בהט|ב|ולא מרקדין:}}{{ררר}} וביום ש"ת מותר לרקד בשעה שאומרים קלוסים לתורה משום כבוד התורה כיון דלית בה אלא משום שבות. ב"י בשם מהרי"ק.
<קטע סוף=אג/>
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|בהט|ג|אין דנין:}}{{ררר}} אין מסדרין טענות בשבת. ור"ג תיקן שלא לבטל התמיד בשבת אבל לקבול כגון על טענות בתולים שרי ש"ג ועיין בתוס' כתובות דף ג'. ובשביל טענות הקהל מותר לבטל התמיד. כתב הרמב"ם בפכ"ג דאין עונשין בשבת אע"פ שהעונש מ"ע אינו דוחה שבת כיצד הרי שנתחייב בב"ד מלקות או מיתה אין מלקין אותו ואין ממיתין אותו שנאמר לא תבערו אש וכו' ע"ש. ואע"ג דמן הגמ' נראה דוקא רציחה אינו דוחה שבת מ"מ כיון דמלקות במקום מיתה עומדת היינו מיתה היינו מלקות וכשם שהמעיטו מלא תבערו אש שאין מיתות ב"ד דוחה שבת מלקות נמי בכלל יד אהרן ועיין מ"א ועיין בתשו' אמונת שמואל סימן נ"ד שעמד על זה ע"ש באורך ועיין מה שנסתפק בזה בספר משנה למלך. ודיני ממונות אין דנין בשבת גזירה שמא יכתוב. איתא בסנהדרין דף פ"ח ע"ב שבשבת לא היו יושבין הסנהדרין בלשכת הגזית רק בחול שלא יהא נראה כאלו דנין בשבת. ונ"ל דמה"ט אסור לקבוע מקום לחליצה בשבת ועיין [[שולחן ערוך אבן העזר סדר חליצה#סעיף ז|באבן העזר בפי' סדר החליצה סימן ז']].
{{משע|בהט|ה|לצדד:}}{{ררר}} ולא יכריע חבית וישפוך ממנה אלא מגביה אותה מן הארץ ושופך דאל"כ מחפיר הוא מן הארץ.
 
{{משע|בהט|ד|לכתחלה:}}{{ררר}} וטוב שלא לעשות נישואין בשבת כי כמה עבירות באין מזה וכמו שהאריך בזה בשל"ה.
 
{{משע|בהט|ה|ולא מחרימין:}}{{ררר}} ודבר שנוגע על הכלל מחרימין בשבת. ט"ז ע"ש ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שו יג|סי' ש"ו סי"ג]].
<קטע סוף=ד/>
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|בהט|ו|בשבת:}}{{ררר}} ובמהרי"ל כתב דאיכא סכנת מיתה בדבר ומ"ב כתב דאפילו בתולה יש לייחד קודם שבת כיון די"א דחופה שלנו לא מקרי חופה וקודם החופה אסורים ביחוד. כתב החלקת מחוקק באבן העזר אלמנה שנשאה ליל ה' והיתה נדה ונתייחדה עם החתן ע"י ב' שומרים שמותרת לטבול ליל שבת מאחר שנכנסה לביתו קנאה וכו' ע"ש והמ"א חולק עליו והעלה שאפי' היה הנשואין ביום ה' אסור לבא עליה בשבת לכן אין לסמוך על הח"מ בזה עכ"ל המ"א. ובליל יום טוב מותרת לטבול נ"ל וכן פסק מ"י ולא תטבול גם כן במו"ש עיין ביו"ד סקצ"ז ס"ב ואם חל טבילתה במו"ש מותרת לטבול וכן הורה הר"ש מפראג ואם נתייחדה עמו שלא בפני אדם כדי בעילה אחר החופה שרי מן הדין. ועיין ט"ז יו"ד שכתב דבאלמנה בעינן דוקא בעילה ולא מהני יחוד.
<קטע סוף=ה/>
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|בהט|ז|להשיט:}}{{ררר}} דוקא בנהר אבל בכלי שרי כמ"ש ס"ב. ב"ח.
<קטע סוף=ו/>
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בהט|ח|ספינה:}}{{ררר}} אסור להערים לישן בספינה ויודע שהעכו"ם יוליך אותו בשבת ואפי' לת"ח דאין בזמן הזה ת"ח. מ"מ ע"ש ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמח ג|סי' רמ"ח ס"ג]] בהג"ה דאם נכנס בה מע"ש שרי ומ"מ אסור לצאת מספינה לספינה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תד|ססי' ת"ד]]. ועיין בהר"ם אלשקר סק"ח ועשו"ת עבודת הגרשוני סי' קכ"ג שמתיר לעבור בגשר פורחת לצורך חולה שאין בו סכנה או אצל השר רק שיהיה קצת קניית שביתה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמח|סי' רמ"ח]] ובתשובת חות יאיר סי' קי"ב ועיין מ"א.
 
{{משע|בהט|ט|קשורה:}}{{ררר}} וצריך שיהא קשר בראשו האחד בספינה והשני ביבשה. מ"א.
<קטע סוף=ז/>