באר היטב על אורח חיים שמ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pywikibot v.2
 
מ Pywikibot v.2
שורה 2:
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בהט|א|שיר:}}{{ררר}} וה"ה בכל דבר שהוא דרך שיר וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שלט ג|סימן של"ט ס"ג]]. וז"ל יש"ש כל משמיע קול שאינו מכוון לשמחה כגון שמש המקשקש לבה"כ וכיוצא בזה מותר עכ"ל. ואם נותנין מים בכלי מלא נקבים ומטיף לתוך כלי מתכות כדי שישמע קול נעים אסור דה"ל ככלי שיר. ולחולה מותר. ואם מטיף בחוזק כדי שיקץ הישן אפי' לבריא שרי דלא הוי כעין כלי שיר שאין עושה בנעימה ובנחת וא"כ כ"ש הני פעמונים שבפרוכת דלית בהו איסורא שאין כוונתו שישמיעו בנעימה ובנחת ועוד כיון דלחולה שרי כ"ש לדבר מצוה ועוד דהאידנא יש להקל כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שלט ג|סי' של"ט ס"ג]] בהג"ה וכ"מ שהש"ך מיקל משום דלצורך מצוה היא שישמעו העם ויקומו דהא לרקד ג"כ מותר לצורך מצוה כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שלט|סי' של"ט]]. והט"ז ביורה דעה [[ט"ז על יורה דעה רפב|סימן (רנ"ד) [רפ"ב סק"ב] ]] וכן כאן אוסר וכתב דיש למחות בידם ע"ש. אבל כבר נהגו להקל וכמ"ש. ועוד דאותו שפותח הפרוכת לא קמכוין לקלא כלל. מ"א ע"ש.
{{משע|בהט|א|למיחש:}}{{ררר}} כאן אסרינן ההיתר משום שלא יעשה כיבוי ולעיל [[שולחן ערוך אורח חיים שיא|סי' שי"א]] אנו מתירין איסור גבי טלטול המת משום דאי לא שרית ליה איסור טלטול יבא לכבות כיון שבהול על מתו כבר כתבו התוס' בפרק כירה דף מ"ד ע"ש ועיין ט"ז.
 
{{משע|בהט|ב|מכה:}}{{ררר}} ויש מקומות שלוקח כלי אחר להכות בשבת.
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|בהט|ג|לתקן:}}{{ררר}} עיין מ"א שהעלה דאסור לומר לתקן הכלי שיר אלא לומר לעכו"ם שינגן ע"ש (ובס' א"ח) צידד להתיר ואיתא במהרי"ל שפעם א' גזר המושל שלא ינגנו בכלי שיר וציוה להוליך חתן וכלה לעיר אחרת לעשות שם החתונה כדי לנגן בכלי שיר. והרדב"ז ח"א סי' קל"ב כתב שבארצו נהגו לאיסור לומר לעכו"ם לנגן ומיהו אם בא העכו"ם ונגן מעצמו אין מוחין לו ומדינא מותר לומר לו בע"ש שינגן בשבת כיון דישראל עצמו אינו אסור אלא משום גזירה ואם יש לחוש להערמה יש לעשות גדר גם בזה. כנה"ג ע"ש.
{{משע|בהט|ב|לטלטל:}}{{ררר}} דוקא בבית אחר כמ"ש ס"א. ב"ח.
 
{{משע|בהט|ד|לענין טפוח:}}{{ררר}} פירוש כיון דאנן אין בקיאין בעשיית כלי שיר מדינא ה"ל למשרי לנגן בכלי שיר ולכן עכ"פ שרי אמירה לעכו"ם ועכ"פ אסור לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר וכמש"ל. מ"א.
{{משע|בהט|ג|ויש אוסרין:}}{{ררר}} והב"ח הכריע כהמתירין ומ"מ נ"ל דדוקא מפני הדליקה התירו דהדבר בהול וחיישינן שיבוא לידי איסור דאורייתא אבל אם ירדו גשמים על הסחורה המוקצה אסור לכ"ע לטלטל ע"י ישראל וכ"מ [[שולחן ערוך אורח חיים שיח לז|סי' שי"ח סל"ז]]. מ"א ע"ש.
<קטע סוף=ב/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|בהט|ד|פת:}}{{ררר}} נ"ל דאפי' הציל הוא פת הרבה רשאים בני ביתו להציל כל אחד מזון ג' סעודות עס"ט וכ"כ הרב"י דאפי' יש לו מה יאכל רשאי להציל. מ"א.
 
{{משע|בהט|ה|איפכא:}}{{ררר}} וה"ה בשר ודגים או שאר ב' מינים שיכול לומר במין השני אני חפץ. ש"ג מ"א.
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|בהט|ה|ויזרוק:}}{{ררר}} לר"ה להבריח העופות רש"י. ואפשר דבזמן הזה דליכא ר"ה שרי לטפח דגזירה לגזירה הוא. מ"א.
{{משע|בהט|ו|ליום הכפורים:}}{{ררר}} כגון שחל יה"כ באחד בשבת דהא לא אכיל עד לאורתא. ולאורתא ליטרחו ולייתי י"ל דאע"ג דלא מקלע יו"כ ושבת סמוכים להדדי כתבו דין זה לאשמועינן דאם יו"כ ביום ה' ויודע שלא ימצא לקנות ביום ו' מצילין. מ"א.
<קטע סוף=ד/>
===סעיף וה===
<קטע התחלה=וה/>
{{משע|בהט|ו|בתם ובחסר:}}{{ררר}} פי' גרא"ד או אום גרא"ד בל"א.
{{משע|בהט|ז|טליתו:}}{{ררר}} אפי' היה המזון בכלים ומערה אותן לתוך הטלית שרי אבל להניח הרבה כלים מלאים תוך הטלית ולהוציאו בבת א' אסור כיון שהם כלים מחולקים. מ"מ ור"ן.
<קטע סוף=וה/>
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בהט|חז|הצריכיםלכסותן:}}{{ררר}} פירושורש"ל לצורךפסק סעודהדאסור לכסותן.
<קטע סוף=ז/>
===סעיף טח===
<קטע התחלה=טח/>
{{משע|בהט|ח|לטלטלו:}}{{ררר}} ודוקא כשהוא נתן במקום שהוא שם דמאיס עליו וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שח#סעיף לו|סימן ש"ח סל"ו סל"ז]]. מ"א.
{{משע|בהט|ט|שאמר:}}{{ררר}} אבל אי לא אמר לא הוי הפקר כיון שיכול להציל ע"י עכו"ם כמ"ש סכ"ו ב"ח ועיין [[שולחן ערוך חושן משפט רנט|בחושן משפט סי' רנ"ט]] [[שולחן ערוך חושן משפט שסח|וסי' שס"ח]] דדינא דמלכותא דלא מהני יאוש ואפשר דהכא שאני כיון שאמר הצילו לכם. מ"א ע"ש.
<קטע סוף=טח/>
===סעיף י===
<קטע התחלה=י/>
{{משע|בהט|י|מקילין:}}{{ררר}} דוקא במלבושים אבל לא באוכלין ב"ח. ונ"ל דה"ה כלי תשמישו אסור וכ"כ בסמ"ג. נ"ל דשלא כדרך מלבוש אפי' דבר שהוא מלבוש אסור. מ"א ע"ש.
<קטע סוף=י/>
===סעיף יב===
<קטע התחלה=יב/>
{{משע|בהט|יא|האידנא:}}{{ררר}} פי' דבזמן חכמי התלמוד היה אסור לכתוב ספרים אלא בלשון הקודש או יוני אבל האידנא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך התירו לכתוב בכל לשון. תורה שבכתב קודמת להציל לתורה שבע"פ. ספר חסידים תתס"א.
 
{{משע|בהט|יב|בקיאים:}}{{ררר}} אבל אם העם אין מבינין אותו הלשון אסור לכתבו ולהצילו ועיין מ"א.
<קטע סוף=יב/>
===סעיף יג===
<קטע התחלה=יג/>
{{משע|בהט|יג|אשורית:}}{{ררר}} וכתב המ"א וצ"ע דהא האידנא ניתר לכתוב וקורין בהם אפי' כתובים בכל לשון ובסם ובסיקרא כמ"ש סי"ב אע"פ שמדינא פסולים לכתוב בהם וא"כ ה"ה מגילה וכל היכא דניתן לקרות בהם פשיטא דמצילין ואע"ג דאינה ראויה לקרות בה בציבור מ"מ מותרים ללמוד ממנה דהא ס"ת נמי פסול לקרות בה בציבור אא"כ כתובה אשורית על הספר ובדיו ואעפ"כ מצילין אותה אם כתובה בכל הענין כיון שמותר ללמוד ממנו ולכן נ"ל דמצילין המגילה אפי' כתובה בכל לשון ובנייר משום דניתן לקרות בהם משום עת לעשות לה' שאין כל אדם יכול לכתוב אשורית וגם אינו מבין לשון הקודש וגם אינו סיפק בידו לקנות קלף אבל בסם ובסיקרא לא ניתן לכתוב אפי' בזמן הזה משום דבקל יכול לקנות דיו כמו סם וסיקרא ולכן בשאר ספרים אע"פ שנכתבו שלא כדין ולא ניתנו לקרות בהן מצילין אותן מפני אזכרות שבהן אבל במגילה אסור להציל אם כתובה בסם ובסיקרא כיון שאסור לקרות בהן ומ"ש בסי' ב' וקורין בהן אפי' כתובים וכו' בסם ובסיקרא פי' היכי דכתיבי בכל לשון ובסם ובסיקרא אבל היכי דכתיבי בלה"ק בסם ובסיקרא אין קורין בהם אעפ"כ מצילין אותן מפני הדליקה וכל זה בכ"ד ספרים אבל שאר ספרים פשיטא דנכתבים אפי' בסם ובסיקרא עכ"ל המ"א ע"ש.
<קטע סוף=יג/>
===סעיף יד===
<קטע התחלה=יד/>
{{משע|בהט|יד|וי"א:}}{{ררר}} והב"ח ורש"ל פסקו כסברא ראשונה.
<קטע סוף=יד/>
===סעיף טז===
<קטע התחלה=טז/>
{{משע|בהט|טו|כשהניחם שם וכו':}}{{ררר}} וכתבו האחרונים דליכא בזה פלוגתא דלכ"ע אסור לכתחלה להניח תפילין אצל מעות בשעת הדליקה כדי להציל המעות. אבל אם הניח בשבת תפילין אצל מעות ואח"כ נפלה דליקה פשיטא דשרי להצילו לכ"ע וא"צ לנער המעות ע"ש.
<קטע סוף=טז/>
===סעיף כ===
<קטע התחלה=כ/>
{{משע|בהט|טז|הגליונים:}}{{ררר}} שנחתכו מן הספר או שנמחק הספר. וכתב מהר"ם בתשובה שתקנו בחרם שלא לקצץ גליון ספר אפי' כדי לכתוב ובמ"ב סימן ק' האריך על הגליונים של הספרים שהקושרים הספרים חותכין אותן ומשליכין והטעם כיון דנהגו כך ה"ל כאלו התנו עליהם מתחלה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קנד ח|סי' קנ"ד ס"ח]]. וא"כ אין מצילין אותן. ובאגודה במ"ס פ"ד [ה"ז] כתב המחתך בספרים בחדשים מותר בישנים אסור.
<קטע סוף=כ/>
===סעיף כא===
<קטע התחלה=כא/>
{{משע|בהט|יז|עם האזכרות:}}{{ררר}} כתב ב"ח מכאן יש להזהיר על אותן מטבעות של זהב וכסף שיש עליהם שם בן ד' אותיות שטבעו אותו המינים לשם ע"א שאסורים לתלות על הס"ת ואף אין להחזיק אותם ברשותם אלא יתיכם מיד עכ"ל והרב מוהר"ר יהודה מילר נסתפק בזה כי שמא אינם מינים לע"א והאריך בתשוב' ועשו"ת חות יאיר סימן שט"ז שמתיר להתיך המטבעות דשם בן ד' שעושים במדינת שויד"ן ע"ש הטעם. וכתב הט"ז מה שנוהגין באיזה קהלות כשמברכין חולה וגובין מעות מכל א' ומניחים הכלי עם המעות לתוך ארון הקודש שלא יפה עושים כי יש שם טומאה על המטבעות ואפי' בלא"ה אסור להשים לתוך ארון הקודש דבר של חול ע"כ יש למנוע אותו המנהג.
<קטע סוף=כא/>
===סעיף כג===
<קטע התחלה=כג/>
{{משע|בהט|יח|יתכוין:}}{{ררר}} פי' שלא ירוץ ויקפוץ וינענע אנה ואנה כדי שיכבה אלא מתכסה בה כדרכו ב"ח וכן העלה הט"ז וכתב וניענוע הטלית שאחז בו האור כדי שיכבה איסור גמור הוא ולא יעשה כן בישראל עכ"ל ע"ש. וכן ס"ת שאחז בה האור פושט וקורא בה ואם כבתה כבתה. רמב"ם.
<קטע סוף=כג/>
===סעיף כד===
<קטע התחלה=כד/>
{{משע|בהט|יט|משקין:}}{{ררר}} דדוקא להסיק בכלים שרי שאין המים בעין.
 
{{משע|בהט|כ|במים:}}{{ררר}} דס"ל דלא שייך כיבוס אלא במקום שיש טינוף או דם ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שט טו|סי' ש"ט סט"ו]] ועיין שו"ת ד"ן ס"ד.
<קטע סוף=כד/>
===סעיף כה===
<קטע התחלה=כה/>
{{משע|בהט|כא|נכרי:}}{{ררר}} אפי' עבדו המושכר לו לזמן. ד"מ.
<קטע סוף=כה/>
===סעיף כו===
<קטע התחלה=כו/>
{{משע|בהט|כב|המכבה:}}{{ררר}} אפי' שכירו המושכר לו לזמן הגמ"ר. ב"י. אבל אסור לומר לעכו"ם לכבות זולת כתבי קודש דשרי מ"א ע"ש. מת וספרים וספק להציל שניהם מת קודם. ברי ומסוכן ברי קודם ספר חסידים סימן (שכ"ג) [תשכ"ד].
 
{{משע|בהט|כג|עבר וחילל:}}{{ררר}} היינו בדברים אחרים אבל בכיבוי א"צ תשובה שלא ימנעו מלכבות. ש"ג כנה"ג.
 
{{משע|בהט|כד|להתענות:}}{{ררר}} אפ' בתחומין דרבנן ויכול לדחותה לימות החורף כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקעא ג|סי' תקע"א ס"ג]]. איתא [[שבת יב א|בשבת דף י"ב]] שאם עבר עבירה שחייב עליה חטאת יכתבנה בפנקס שלכשיבנה בית המקדש יביאנה.
 
{{משע|בהט|כה|יין:}}{{ררר}} נראה דלילה שאחר התענית קאמר כמו שמצינו לענין לילה שאחר ט"ב [[שולחן ערוך אורח חיים תקנח|סי' תקנ"ח]] ט"ז. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים קלד|סי' קל"ד ס"א]].
 
{{משע|בהט|כו|י"ח פשיטים:}}{{ררר}} הם י"ח ווינ"ר. מנהגים הלכות ר"ח אלול. ובלבוש סימן תקס"ח כתב שהם כמו גדול וחצי פולני"ש ועיין מ"א. כתב בספר חסידים אחד חילל שבת ונשא כספו א"ל החכם הכסף או שוה כסף חלוק לעניים בני טובים שמתביישין לקבל צדקה עיין שו"ת מהר"ם בוטין סימן כ"ח מ"ש בענין אחד שחילל שבת בכרמלית עיין שו"ת בית יעקב סי' צ"ט אי מחללין על גוסס.
<קטע סוף=כו/>