שולחן ערוך אורח חיים שפב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
||
שורה 1:
{{שולחן ערוך|אורח חיים|שפא|שפב|שפג|אם דירת אינו יהודי מעכבת בעירובו|20}}
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
הדר עם העכו"ם בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה אז העכו"ם אוסר עליהם ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו אלא צריך שישכירו ממנו:
: {{רמ"א|הגה: ישראל שהשכיר או השאיל ביתו לעכו"ם אינו אוסר עליו דלא השכיר או השאיל לו ביתו כדי שיאסור עליו (המגיד פרק ב'). אבל אם הבית של עכו"ם ושכרו ישראל ממנו ועכו"ם דר בבית עמו אין שכירות הבית מועיל לענין שכירות העירוב (אור זרוע). ישראל שהשאיל או השכיר בית לחבירו (במקום שדרים עכו"ם) אף על פי שיש לו תפיסה בבית לא מהני וצריכים לשכור מעכו"ם (בית יוסף בשם מצאתי כתוב)}}
<קטע סוף=א/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אם ביטלו הישראלים רשותם לאחד מהם כדי שיחשב כיחידי אצל העכו"ם אינו מועיל:
<קטע סוף=ב/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
אם אין לעכו"ם דריסת רגל על הישראלים אינו אוסר כגון שני חצירות הפתוחות זו לזו ואין להם דריסת רגל זה על זה ובחצר אחת דר עכו"ם ובחצר אחת דרים ב' ישראלים או יותר מכניסין ומוציאין מחצר זו לחצר זו בשבת דרך חלון שביניהם ואין צריך לשכור מהעכו"ם:
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
השוכר מן העכו"ם סתם מועיל ואינו צריך לפרש לו שהוא להתיר הטלטול ואינו צריך לכתוב שום כתיבה על השכירות:
<קטע סוף=ד/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
שוכרין מעכו"ם אפילו בפחות משוה פרוטה ומותר לשכור ממנו בשבת (מרדכי ריש פרק הדר) {{רמ"א|(ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים שפג|סימן שפ"ג]])}}
<קטע סוף=ה/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
כל זמן שאין העכו"ם חוזר בו מועיל השכירות ואפילו לזמן מרובה. {{רמ"א|(ואינו יכול לחזור משכירתו עד שיחזור הדמים) (בית יוסף בשם רש"י פרק הדר)}}
<קטע סוף=ו/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע לכשיכלה הזמן צריך לחזור ולשכור שנית וצריך לחזור ולערב דאין עירוב ראשון חוזר וניעור:
<קטע סוף=ז/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע ובתוך הזמן השכיר העכו"ם דירתו לאחר די בשכירו הראשון:
<קטע סוף=ח/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב ט|סעיף ט]]==
<קטע התחלה=ט/>
חמשה חדרים בחצר אחד שוכר מהעכו"ם בשביל כולם:
<קטע סוף=ט/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב י|סעיף י]]==
<קטע התחלה=י/>
אם שכרו ממנו בעל כרחו אינו מועיל אף על פי שהיה רגיל להשכיר מקודם:
<קטע סוף=י/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יא|סעיף יא]]==
<קטע התחלה=יא/>
אבל מאשתו או משכירו ולקיטו שוכרים אף על פי שהוא מוחה {{רמ"א|(ושכירו של שכירו ולקיטו של בעל הבית הוא כשכיר בעל הבית עצמו) (ריב"ש סימן תכ"ז)}}
<קטע סוף=יא/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יב|סעיף יב]]==
<קטע התחלה=יב/>
אם אינו רוצה להשכיר יתקרב לו אחד מבני החצר עד שישאיל לו רשותו שיהא לו רשות להניח בו שום דבר דהוי ליה כשכירו ולקיטו ומשכיר שלא מדעת העכו"ם ויש אומרים שאינו צריך להשכיר אלא נותן עירובו ודיו:
<קטע סוף=יב/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יג|סעיף יג]]==
<קטע התחלה=יג/>
אם ייחד לו מקום בבית שמשאיל לו כיון שאינו כשלוחו בכל הבית לא מהני:
<קטע סוף=יג/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יד|סעיף יד]]==
<קטע התחלה=יד/>
שכרו משכירו ולקיטו לזמן אף על פי שסילקו תוך הזמן מהיות שכירו ולקיטו מותרים עד תום הזמן. אבל אם שכרו ממנו סתם כיון שסילקו נתבטל השכירות:
: {{רמ"א|הגה: והוא הדין אם שכרו מגזבר המלך ונסתלק לגמרי מן המלך אבל אם לא סלקו רק מן השכירורק מן הגזברות ועדיין אוכל פרס המלך עדיין מיקרי שכירו ולקיטו ויוכל לשכור ממנו ולכן גם שכירות הראשון עדיין קיים (בית יוסף בשם תשובת רשב"א).}}
<קטע סוף=יד/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב טו|סעיף טו]]==
<קטע התחלה=טו/>
אם ישראל ועכו"ם דרים בבית אחד צריך לשכור מהעכו"ם ולערב עם הישראל:
: {{רמ"א|הגה: אם יש לכל אחד דירה בפני עצמו והוא הדין שני (עכו"ם) הדרים בכהאי גוונא בבית אחד צריך לשכור (משניהם) (בית יוסף בשם הגהות אשירי)}}.
<קטע סוף=טו/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב טז|סעיף טז]]==
<קטע התחלה=טז/>
אם יש לעכו"ם ה' שכירים או לקיטים ישראלים דרים בביתו אין דירתם חשובה דירה שיאסרו זה על זה. {{רמ"א|(דשכירות של עכו"ם אין אוסר אם שכרו מבעל הבית) (בית יוסף).}}
<קטע סוף=טז/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יז|סעיף יז]]==
<קטע התחלה=יז/>
שתי חצירות זו לפנים מזו ישראל ועכו"ם בפנימית ואפילו עכו"ם בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסר בחיצונה וישראל בפנימית ואפילו אינו יהודי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסר ויש יש ויש מי שאומר שאפילו עכו"ם בפנימית וישראל אחד בחיצונה אוסר:
<קטע סוף=יז/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יח|סעיף יח]]==
<קטע התחלה=יח/>
עכו"ם שהשכיר ביתו לחבירו עכו"ם אם נשאר לו שום תפיסה בבית שיש לו רשות להניח שם שום כלים יכולים לשכור ממנו ואם לא נשאר לו שום תפיסה אם יכול המשכיר לסלק השוכר תוך זמנו יכולים לשכור ממנו ואם לאו אינו מועיל אלא אם כן ישכרו מהשוכר:
: {{רמ"א|הגה: והוא הדין איש אחר שיש לו תפיסה בבית יכולים לשכור ממנו דלא גרע משכירו ולקיטו (בית יוסף בשם ריב"ש סימן תנ"ז)}}
<קטע סוף=יח/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב יט|סעיף יט]]==
<קטע התחלה=יט/>
חצר שישראל ועכו"ם דרים בה ובית אחד של ישראל אצל ביתו של זה ואינו פתוח לחצר וחלונות ביניהם אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהם כדי להוציא כליו דרך בית שכנו הפתוח לחצר אבל אם פתח פתוח ביניהם מותר ויש מי שאומר דאף אם פתח פתוח ביניהם אסור:
<קטע סוף=יט/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים שפב כ|סעיף כ]]==
<קטע התחלה=כ/>
חצר שישראל ועכו"ם שרוים בה והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה ועשו עירוב דרך חלונות אף על פי שהם מותרים להוציא מבית לבית דרך חלונות הרי הם אסורים להוציא מבית לבית דרך פתחיהם מפני העכו"ם עד שישכיר:
: {{רמ"א|הגה: ספינה שיש בה ישראלים רבים ויש להם בתים מיוחדים צריכים לערב ולשכור רשות מן העכו"ם בעל הספינה או להבליעו בשכר הספינה (בית יוסף בשם שבולי לקט) ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים שסו#סעיף ב|סימן שס"ו סעיף ב']]}}
<קטע סוף=כ/>
| |||