שולחן ערוך אורח חיים רפב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{שולחן ערוך|אורח חיים|רפא|רפב|רפג|קריאת התורה והמפטיר בשבת|7}}
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
מוציאין ספר תורה וקורין בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף:
: {{רמ"א|הגה: והוא הדין ביום טוב מותר להוסיף על מנין הקרואים (רמב"ם פרק י"ב מהלכות תפלה ותשובת מהר"ם ובית יוסף) ויש אומרים דביום טוב אין להוסיף (ר"ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלו מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה גם בכל יום טוב אין המפטירין ממנין הקרואים כדלקמן}}:
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום:
: {{רמ"א|הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) וכן נהגו במדינות אלו חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה}}:
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור:
: {{רמ"א|הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר"ן וריב"ש). ודין עבד כנעני כדין אשה אבל אם אמו מישראל מותר לעלות (הגהות מיימוני פרק י"ב מהלכות תפלה). ואסור לקרות בראש מגולה ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד עשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם כי אין זה בזיון לתלמיד חכם רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים (אור זרוע). וממזר מותר לעלות לספר תורה (מהר"א מפראג). ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים קלז|סימן קל"ז]] מסדר הקרואים}}:
<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
נוהגים לקרות שבעה ולגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי:
: {{רמ"א|הגה: וכן נוהגים ביום טוב שאין מפטיר ממנין הקרואים אבל בחול שאסור להוסיף על מנין הקרואים השלישי הוא מפטיר וביום שמוציאין ב' ספרים או ג' המפטיר קורא באחרונה וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פרק ב' דמגילה) אף על פי שיש חולקים ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא ובין מוציאין ספר תורה אחד או שנים (בית יוסף בשם הר"ר ישעיה והרא"ש ורבינו ירוחם)}}:
<קטע סוף=ד/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה וכבר אמר שליח ציבור קדיש אחר קריאת הפרשה זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף:
: {{רמ"א|הגה: אבל אם לא אמר קדיש יפטיר מי שעלה לשביעי אם יודע ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר (אור זרוע)}}:
<קטע סוף=ה/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
אם טעה שליח ציבור וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש אין צריך לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי דקיימא לן מפטיר עולה למנין שבעה:
 
<קטע סוף=ו/>
==סעיף ז==
==[[שולחן ערוך אורח חיים רפב ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
קרא הפרשה בתפלת שחרית בשבת ודילג פסוק אחד חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא:
<קטע סוף=ז/>