שולחן ערוך אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
||
שורה 1:
{{שולחן ערוך|אורח חיים|תכז|תכח|תכט|סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות|8}}
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
אלו הימים שאין קובעים בהם המועדים:
* לא אד"ו ראש השנה
שורה 12 ⟵ 13:
* ולא בד"ו צום תמוז ואב.
לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר וסימן פל"ג. וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת.
<קטע סוף=א/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אלו הימים שהוקבעו בהם ראשי חדשים ולא בזולתם:
* ניסן אגה"ז
שורה 27 ⟵ 29:
* טבת אבגד"ו
* שבט בגדה"ז
* אדר זבד"ו. {{רמ"א|(ובעיבור -- אדר הראשון בדה"ז ושני בדו"ז)}}:
<קטע סוף=ב/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
סימן לקביעת המועדים '''א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף'''. פירוש:
* ביום ראשון של פסח יהיה לעולם תשעה באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו
שורה 36 ⟵ 39:
* ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה
* ביום ה' בו צום כפור
* ביום ו' בו פורים שעבר.
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת חוץ מבה"ח מעוברת {{רמ"א|(וה"ש מעוברת)}} שקורין אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה ולכן כשראש השנה ביום ב"ג שיש שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות צריכים לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ראש השנה לצום כפור והאזינו בין צום כפור לסוכות וסימן ב"ג המלך, פת וילך. אבל כשראש השנה ביום ה"ו אז אין בין ראש השנה לסוכות אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבים קודם ראש השנה וסימן לפשוטה פקדו ופסחו ולמעוברת סגרו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו:
<קטע סוף=ד/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
פרשת האזינו מחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה פעם אחת לששת ימי השבוע. וסימן '''הזי"ו ל"ך''': האזינו לך, האזינו{{הערה|<small>לכאורה צריכים להגיה כאן - ויקיעורך</small>}} זכור, ירכיבהו, וירא, לו חכמו, כי אשא אל שמים עד סוף השירה. והשביעי קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה.
: {{רמ"א|הגה: ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד)}}:
<קטע סוף=ה/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהם אלא אחד קורא כולם ומתחילין בפסוקים שלפניהם ומסיים בפסוקים שלאחריהם אבל קללות שבמשנה תורה יכולין להפסיק בהם ואף על פי כן נהגו שלא להפסיק בהם {{רמ"א|(וכן נהגו שלא לקרות אחד בשמו לעלות אלא קורין מי שירצה)}}
<קטע סוף=ו/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ז|סעיף ז]]==
שמונה פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם: ▼
<קטע התחלה=ז/>
<קטע סוף=ז/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא, ז' דנחמתא, תרתי דתיובתא.
* ג' דפורענותא -- דברי ירמיהו, שמעו דבר ה', חזון ישעיהו;
שורה 63 ⟵ 71:
{{הערות שוליים2}}
<קטע סוף=ח/>
| |||