שולחן ערוך חושן משפט שנט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{שולחן ערוך|חושן משפט|שנח|שנט|שס|איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה|12}}
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעכו"ם. ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה -- שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו. ואף זה אוסר בירושלמי ממידת חסידות:
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אסור לגזול אפילו ע"מ לשלם דבר יפה ממנו ויש מי שאומר דהיינו אם אין התשלומין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים ע"י אחר:
 
<קטע סוף=ב/>
==סעיף ג==
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ג|סעיף ג]]==
כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה כאילו נוטל נפשו:
<קטע התחלה=ג/>
 
כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה כאילו נוטל נפשו:
==סעיף ד==
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
אפילו הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו שלא יקחנו אלא על דעת לשלם. {{רמ"א|(ועי' לקמן [[שולחן ערוך חושן משפט שפ#סעיף ג|סי' ש"פ ס"ג]])}}:
<קטע סוף=ד/>
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
אפילו הלוקח בשאלה שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן:
 
<קטע סוף=ה/>
==סעיף ו==
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ו|סעיף ו]]==
החוטף משכון מיד הלוה שלא ברשות ב"ד ה"ז גזלן אע"פ שהוא חייב לו ואין צ"ל אם נכנס לתוך בית חבירו ומשכנו:
<קטע התחלה=ו/>
 
החוטף משכון מיד הלוה שלא ברשות ב"ד ה"ז גזלן אע"פ שהוא חייב לו ואין צ"ל אם נכנס לתוך בית חבירו ומשכנו:
==סעיף ז==
<קטע סוף=ו/>
איזהו גזלן הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלים או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל משם כלים או שתקף בעבדו או בבהמתו ונשתמש בהם או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה וכל כיוצא בזה:
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ז|סעיף ז]]==
 
<קטע התחלה=ז/>
==סעיף ח==
איזהו גזלן הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלים או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל משם כלים או שתקף בעבדו או בבהמתו ונשתמש בהם או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה וכל כיוצא בזה:
איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:
<קטע סוף=ז/>
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ח|סעיף ח]]==
==סעיף ט==
<קטע התחלה=ח/>
הכופה את חבירו למכור את שלו ונותן לו דמיו אסור אבל אין לו דין גזלן ליפסל מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שנתבאר:
איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:
 
<קטע סוף=ח/>
==סעיף י==
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט ט|סעיף ט]]==
כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו ה"ז עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:
<קטע התחלה=ט/>
 
הכופה את חבירו למכור את שלו ונותן לו דמיו אסור אבל אין לו דין גזלן ליפסל מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שנתבאר:
==סעיף יא==
<קטע סוף=ט/>
התאוה מביא לידי חמוד והחמוד מביא לידי גזל שאם לא רצו הבעלים למכור אע"פ שהרבה להם בדמים והפציר ברעים יבא לידי גזל שנאמר וחמדו בתים וגזלו ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול יבא לידי שפיכות דמים צא ולמד ממעשה אחאב ונבות:
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט י|סעיף י]]==
 
<קטע התחלה=י/>
==סעיף יב==
כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו ה"ז עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:
<קטע סוף=י/>
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט יא|סעיף יא]]==
<קטע התחלה=יא/>
התאוה מביא לידי חמוד והחמוד מביא לידי גזל שאם לא רצו הבעלים למכור אע"פ שהרבה להם בדמים והפציר ברעים יבא לידי גזל שנאמר וחמדו בתים וגזלו ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול יבא לידי שפיכות דמים צא ולמד ממעשה אחאב ונבות:
<קטע סוף=יא/>
==[[שולחן ערוך חושן משפט שנט יב|סעיף יב]]==
<קטע התחלה=יב/>
הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד והקונה דבר שהתאוה בהפצר שהפציר בבעלים עובר בשני לאוין לכך נאמר לא תחמוד ולא תתאוה ואם גזל עובר בג' לאוין:
<קטע סוף=יב/>