שולחן ערוך חושן משפט כב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{שולחן ערוך|חושן משפט|כא|כב|כג|מי שקבל עליו קרוב ופסול ודין שבועה והפוכה|3}}
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט כב א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
מי שקבל עליו קרוב או פסול בין להיותו דיין בין להיותו עד עליו:
: {{רמ"א|הגה: ולא מקרי קבלה אא"כ קבלו לדונו אבל אם השליש בידו מעות שדנין עליו לא מקרי קבלה (ריב"ש סי' שי"א)}}:
שורה 11 ⟵ 12:
 
נגמר הדין אינו יכול לחזור בו והוא שלא נודע שטעו {{רמ"א|(מיהו אם הם ממונים בעיר או טובי העיר לא יכול לחזור כי כן נוהגים דכל מה שאדם מקבל לפני ראשי העיר שלא יוכל לחזור בו) (תשו' מיימוני סוף שופטים)}} ואם כופר ואומר לא קבלתי עלי לדון ואין עדים בדבר ישבע שלא קבלו עליו אפי' אם הדיין מכחישו ואמר שקבלו עליו:
: {{רמ"א|(רבים שהמחו עליהם דיינים דלא גמירי אין בעלי דינין יכולים לעכב) (ר' ירוחם נ"ב ח' י"ג)}}:
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט כב ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אם קבל עליו עדות עכו"ם כמי שקיבל עליו עדות אחד מהפסולים אבל אם קבל עליו עכו"ם לדיין אפי' קנו מיניה אין הקנין כלום ואסור לדון לפניו
: {{רמ"א|(אבל אם כבר דן לפניו לא יוכל לחזור בו) (מרדכי ר"פ זה בורר)}}:
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך חושן משפט כב ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
מי שנתחייב לחבירו שבועה בב"ד ואמר ליה השבע לי בחיי ראשך והפטר או השבע לי בחיי ראשך ואתן לך כל מה שתטעון אם קנו מידו אינו יכול לחזור בו ואם לא קנו מידו יכול לחזור בו עד שיגמר הדין. נגמר הדין ונשבע כמו שאמר ליה אינו יכול לחזור בו וחייב לשלם.
 
והוא הדין למי שנתחייב שבועת היסת והפכה אם קנו מידו או אם נשבע זה שנהפכה עליו אינו יכול לחזור בו. והוא הדין במי שלא היה חייב שבועה ואמר אשבע לך שבועה אם קנו מידו אינו יכול לחזור בו ואם לא קנו מידו אע"פ שקבל בב"ד חוזר עד שיגמור הדין וישבע:
: {{רמ"א|הגה: מי שמחוייב לישבע ואמר לפני ב"ד אינו רוצה לישבע אלא הריני משלם ויצא חוץ לב"ד אינו יכול לחזור בו דזה הוי גמר דין דידיה ויש חולקין (עיין בטור) מי שנתחייב לחבירו שבועה דאורייתא ואמר לחבירו השבע וטול ונשבע בלא נטילת חפץ לא יוכל לחזור בו (ב"י)}}:
<קטע סוף=ג/>