שולחן ערוך אבן העזר צה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט)
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
מאחר שהיורשים חיבים במזונות האלמנה, מעשה ידיה שלהם. ואם היורשים אומרים לה: טלי מעשה ידיך למזונותיך, אין שומעין להם. אבל אם היא אומרת כן, שומעין לה:
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אם היתה מיניקה, יכולה היא לומר: איני מיניקה אלא בשכר. ויכולה היא לתבע כתבתה לאלתר, אף על פי שאינה יכולה לנשא תוך עשרים וארבעה חדש:
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פנים ידים ורגלים:
 
<קטע סוף=ג/>
==סעיף ד==
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
מציאתה ופרות נכסיה לעצמה:
<קטע סוף=ד/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
צמצמה עצמה והותירה ממזונותיה, וכן אם הותירה מכסותה ובגדיה, הכל ליורשים:
<קטע סוף=ה/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
כשבאה האלמנה לבית דין לתבע מזונותיה, אין מחשבין עמה על מעשה ידיה, עד שיבואו היורשים ויתבעוה, אם ימצאו לה מעשה ידיה נוטלין אותו, ואם לאו ילכו לדרכם. ואם היורשים קטנים, בית דין מחשבין עמה ופוסקין לה מעשה ידיה כדרך שפוסקין לה מזונות:
<קטע סוף=ו/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר צה ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
אלמנה שנזונית מן היתומים, והניח בעלה קרקע והשביחתו, יש מי שאומר, שכל השבח שלהם, ואפלו שכר טרחה אינה נוטלת. ויש מי שאומר, שהשבח הוא לעצמה. ויש מי שאומר, שנוטלת שכר טרחה, אלא שידה על התחתונה. ואם אינה נזונית משלהם, והניח בעלה נכסים מועטים שאין בהם כדי כתבתה, יש מי שאומר, שאם אמרה: ראו מה שהניח לי בעלי ואשביח לעצמי, ונתעצלו מלהגבות כתבתה, אפלו השביחו הנכסים אלף זוז, השבח לעצמה. אבל אם השביחה הנכסים סתם, נוטלת כתבתה והמותר ליורשים. ויש מי שאומר, שבין אמרה ראו, בין לא אמרה, כל השבח ליורשים, ואפלו כתבתה לא תגבה ממנו, אלא שנוטלת שכר טרחה וידה על התחתונה.
: {{רמ"א|הגה: וכן עקר, דהשבח כלו הוא של היתומים, ואינה גובה כתבה ולא מזונות מאותו שבח (במרדכי פרק מי שמת); ולכן אלמנה שישבה זמן ארך בבית בעלה ונזונית מהם עד שבודאי כלה הקרן שהניח בעלה, אף על גב דיש כאן הרבה מן השבח ששבחה, אינה גובאת כתבתה משם (הטור ומהרי"ו סימן קע"ו). ויש חולקין, אלא כל מה שהוציאה מנכין מן השבח וגובאת כתבתה מן הקרן ולא מן השבח (מהרי"ל סימן מ"ו). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר ק|רמ"א סימן ק']]}}:
<קטע סוף=ז/>