טור אורח חיים קא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←טור: עריכה קלה |
||
שורה 1:
{{טור|אורח חיים|ק|קא|קב|}}
==טור==
תנו רבנן המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוין בכולן לפחות יכוין באבות, דאמר ר"א לעולם ימוד אדם עצמו אם יכול לכוין באבות יתפלל ואם לאו אל יתפלל. ואם התפלל ולא כיון באבות יחזור ויתפלל. ואם כיון באבות א"צ לחזור. ויראה אפילו אם כיון בכולן ולא כיון באבות שצריך לחזור ולהתפלל. והאידנא אין אנו חוזרין בשביל חסרון כוונה. שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור?
כתב הרב רבי אליעזר שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה של כל ברכה, שיש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כמו שיש א"ר המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהנך קראי דחנה, וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו, וקולה לא ישמע - מכאן שלא ישמיע קולו י"א הא דאמר שלא ישמיע קולו אמר רב הונא לא שנו שלא יגביה קולו אלא שיכול לכוין בלחש, אבל אם אינו יכול לכוין בלחש מותר, ויכול להתפלל בכל לשון שירצה. ופירש רב אלפס דווקא בציבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקדש. ויש מפרשים דהא דאמרינן יחיד לא יתפלל אלא בלשון הקדש, דוקא כששואל צרכיו, אבל כשמתפלל תפילה של ציבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון. ואדוני אבי ז"ל כתב דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי.
| |||