שולחן ערוך אבן העזר פ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 2:
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
מעשה ידיה לבעלה, כיצד, הכל כמנהג המדינה; מקום שדרכן לארג, אורגת; לרקם, רוקמת; לטוות צמר או פשתים, טווה; ואם לא היה דרך נשי העיר לעשות כל המלאכות האלו, אינו כופה אלא לטוות הצמר בלבד. דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל.
: {{רמ"א|הגה: ודוקא שנותן לה מעה כסף כל שבוע, כמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר ע|סימן ע']]. ויכולה אשה לומר: איני נוטלת מעה כסף ואיני נותנת המותר; אבל הבעל לא יוכל לומר כן (טור בשם הרמ"ה, וכן כתב הר"ן פרק אף על פי, וכן כתב השאלתות פרשת משפטים)}}:
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
היה לו ממון הרבה, אפלו היה לה כמה שפחות, אינה יושבת לבטלה בלא מלאכה, שהבטלה מביאה לידי זמה; אבל אין כופין אותה לעשות מלאכה כל היום כלו, אלא לפי רב הממון ממעטת במלאכה:
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה, יוציא ויתן כתבה, שהבטלה מביאה לידי זמה:
<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת לו את המטה; {{רמ"א|ויש אומרים דמחיבת להציע כל מטות הבית (המגיד משנה פרק כ"א ובהר"ן פרק אף על פי)}}, ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטל מלפניו, וכיוצא בדברים אלו.
 
אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו. {{רמ"א|ויש אומרים דוקא באינן סמוכין על שלחן בעלה (בית יוסף בשם הר"ן פרק אף על פי)}}:
<קטע סוף=ד/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
מלאכות אלו עושה אותן היא בעצמה, ואפלו היו לה כמה שפחות אין עושין מלאכות אלו לבעל, אלא אשתו.
: {{רמ"א|ויש מחלקת בהצעת המטה, ועין למטה [[#סעיף ח|סעיף ח']]}}:
<קטע סוף=ה/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
יש מלאכות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהם עניים, ואלו הם: מטחנת, ואופה, ומכבסת, ומבשלת, ומיניקה את בנה, ונותנת תבן לפני בהמתו, אבל לא לפני בקרו.
: {{רמ"א|הגה: מת בנה, אינה מחיבת להניק בשכר ולתן לו השכר; וכן בנו מאשה אחרת, אינה מחיבת להניקו (הר"ן פרק אף על פי)}}:
<קטע סוף=ו/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
הכניסה לו שפחה אחת, או נכסים שראוי לקנות מהן שפחה אחת, או שהיה לו ממון כדי לקנות ממנו שפחה אחת, אינה מטחנת ולא אופה ולא מכבסת ולא נותנת תבן לפני בהמתו:
<קטע סוף=ז/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
הכניסה לו שתי שפחות, או נכסים הראויים לקנות מהם שתי שפחות, או שהיו לו שתי שפחות, או שהיה ראוי לקנות שתי שפחות, אינה מבשלת ואינה מיניקה את בנה.
: {{רמ"א|הגה: הכניסה לו שלש שפחות, או ממון, או שיש לו ממון שיכול לקנות או לשכר, אינה מצעת המטות, רק מטתו (הר"ן בשם יש מפרשים); יש אומרים דאף מטתו אינה מצעת, רק בפריסת סדינין, ומסדרת לו מטתו שהוא דרך חבה, וכל אשה תעשה זה אפלו יש לה כמה שפחות (טור)}}:
<קטע סוף=ח/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ ט|סעיף ט]]==
<קטע התחלה=ט/>
היא אומרת: ראוי הוא לקנות או לשכר שפחה, והוא אומר שאינו ראוי, עליה להביא ראיה:
<קטע סוף=ט/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ י|סעיף י]]==
<קטע התחלה=י/>
כל אלו המלאכות אין מחיבים אותה, אלא אם כן יהיה דרך משפחתו ומשפחתה לעשותן:
<קטע סוף=י/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יא|סעיף יא]]==
<קטע התחלה=יא/>
כל זמן שהיא מיניקה את בנה, פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפים לה על מזונותיה יין ודברים שיפים לחלב.
: {{רמ"א|לא הוסיפו לה, צריכה לאכל משלה, אם יש לה (טור)}}:
<קטע סוף=יא/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יב|סעיף יב]]==
<קטע התחלה=יב/>
פסקו לה מזונות הראויים לה, והרי היא מתאוה לאכל יותר, או לאכל מאכלות אחרות, יש מי שאומר שאין הבעל יכול לעכב, מפני סכנת הולד, שצער גופה קודם; ויש מי שאומר שיכול לעכב:
<קטע סוף=יב/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יג|סעיף יג]]==
<קטע התחלה=יג/>
ילדה תאומים -- אין כופין אותה להניק שניהם, אלא מיניקה אחד ושוכר הבעל מיניקה לשני.
: {{רמ"א|ויש אומרים דמיניקה שניהם (טור בשם הרא"ש)}}:
<קטע סוף=יג/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יד|סעיף יד]]==
<קטע התחלה=יד/>
הרי שרצתה להניק בן חברתה עם בנה, הבעל מעכב.
: {{רמ"א|ואפלו בנה מאיש אחר הוא יכול לעכב (טור)}}:
<קטע סוף=יד/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ טו|סעיף טו]]==
<קטע התחלה=טו/>
כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חיבת לעשותן, כופין אותה לעשות.
: {{רמ"א|הגה: ואינו זנה עד שתעשה; וכן בית דין משמתין אותה או מוכרין כתבתה לשכר עליה עבד או שפחה (המגיד משנה פרק כ"א בשם הרמב"ן והרשב"א); ויש אומרים דכופין אותה בשוטים (טור בשם הרמב"ם). וכל זה באומרת: איני עושה, ונזונית; אבל אם אומרת: איני נזונית ואיני עושה, הרשות בידה (בית יוסף לדעת הרמב"ם וכן כתב הר"ן), וכמו שנתבאר לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סט|סימן ס"ט]]; ויש אומרים דאפלו באומרת: איני נזונית ואיני עושה, צריכה לעשות צרכי הבית, ולזה כופין אותה אף על פי שאינה נזונית (גם זה בית יוסף לדעת הרמב"ם לחד שנויא)}}:
<קטע סוף=טו/>
 
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ טז|סעיף טז]]==
<קטע התחלה=טז/>
טען הוא שאינה עושה, והיא אומרת שאינה נמנעת מלעשותן, מושיבין אשה ביניהם, או שכנים:
 
<קטע סוף=טז/>
==סעיף יז==
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יז|סעיף יז]]==
<קטע התחלה=יז/>
האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה, פטורה:
<קטע סוף=יז/>
==[[שולחן ערוך אבן העזר פ יח|סעיף יח]]==
<קטע התחלה=יח/>
מי שהתנה עם אשתו שלא יתחיב במזונותיה וכן היא לא תתחיב לו במעשה ידיה, אם אחר כך רצה ונתחיב הוא לתת לה {{רמ"א|(במתנה)}} מזונותיה, אין מעשה ידיה שלו.
: {{רמ"א|הגה: אשה ששתקה ולא תבעה מזונות ולא מעה כסף, מן הסתם מעשה ידיה עם המותר שלה, ולא אמרינן שמחלה מעשה ידיה (הר"ן פרק אף על פי); אבל מה שאינו מספיק לה, אין הבעל צריך לשלם לה, דודאי מחלה. אשה שהלכה מבית בעלה מכח קטטה, ואינה רוצה לשוב לביתו עד שיקרא לה בעלה, לא הפסידה משום זה מזונותיה, דבושה ממנו לשוב, מאחר שיצאה בלא רשותו ואינו מראה לה פנים, ואם הוא יבוא אצלה אינה מונעתו מכלום; אבל אם אינה רוצה לבוא אצלו עד שיפרע מה שלותה, אבדה מזונותיה, דהוי כמורדת, דכל מורדת טענה אית לה. וכל אשה יש לה מזונות אף על פי שאין כתבתה בידה, ואינו נאמן לומר שמחלה לו, רק בראיה ברורה; ואפלו על מזונות שעברו, אם לא טען לא טענינן לה, וצריך לשבע שמחלה לו (כל זה בתשובת הרשב"א הובאה בבית יוסף סימן ע"ז)}}:
<קטע סוף=יח/>