נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

לבות בני אדם ביראה וקדושה רבה או כי יברה איש בור יכרה הוא לשון חפירה שמתחיל לחפור ולחקוק בלבות בגי אדם יראה וקדושה. ונפל שמה שור או חמור ר"ל אז בוודאי יפול שמה הקליפות. בעל הבור ישלם ר"ל זה שכרו של הצדיק הזה שהשי"ת ב"ה שהוא בעל ואדון לכל הקדושות והיראות ישלם לו שכרו לעוה"ב. ולא עוד אלא כסף ישיב לבעליו פי׳ דגם זה שכרו שהיראה והקדושה הזאת שגורם לבני אדם תשוב אליו ויוסיף בו עוד יראה ואהבה ותשוקה לעבודתו ית"ש וזהו כסף כו׳ לשון נכסף נכספת דהיינו החשוקה והאהבה ישיב לבעליו ועל דרך הזה פרשתי דברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב פי׳ לאותו לסלב עצמו שיצאו ממנו באמת אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עוד קדושה מקשו בגט׳ אם על הפתיחה חייב על הבריי׳ לכ"ש פי׳ לפי דרכינו הנ"ל אם החיוב על הצדיק לפתוח לבות בני אדם במעייני היראה כ"ש על הכרי׳ ומשני להביא כורה אחר כורה דהיינו אם בפעם אחד לא יפעול לעורר לבם יחזור ויוכח ע"ד הוכח תוכיח. וזהו ויחן בנחל גרר ר"ל כאשר ראה יצחק שאינם פונים אל יראתו ללמוד ממנו הי׳ הוא מתגבר והולך בקדושתו עד הנחל העליון שהוא גחל ה׳ והמשיך משם יראה והתעורר׳ עליהם כי כן דרך הצדיק להמשיך התעוררות יראה רוממות מעולמות העליונים על כל בגי אדם: וזהו וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם ויסתמום פלשתים היה הוא חוזר והעיר את רוחם ביראה שלימה והעיר היראה הקודמת שהכניס בהם אברהם אע"ה: