שולחן ערוך יורה דעה שמט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלה ותיקון הגהה של רמ״א
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{שולחן ערוך|יורה דעה|שמח|שמט|שנ|איסור הנאה במת ובתכריכיו|4}}
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה שמט א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
מת -- בין עובד כוכבים בין ישראל -- תכריכיו אסורים בהנאה. ודוקא שהזמינם לצרכו ונתנם עליו. אבל בהזמנה לבד -- אפילו עשאם לצרכו לאחר שמת -- לא נאסרו, דהזמנה לאו מלתא. וכן אם נתנם עליו ולא הזמינם לכך בתחלה עדיין לא נאסרו.
 
<קטע סוף=א/>
==סעיף ב==
==[[שולחן ערוך יורה דעה שמט ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
נויי המת המחוברים בגופו כגון פאה נכרית וכיוצא בה אסורים כמו המת עצמו {{רמ"א|(ודוקא כשהם קשורים בשערות גופן אבל אינן קשורים -- מותר) (כך משמע מפרש"י פ"ק דערכין) ולכן מותר ליטול טבעות שבידם של מתים וכיוצא בזה.}}
 
במה דברים אמורים? בסתם. אבל אם צוה שיתנו נוי גופו המחוברים בו לבנו או לבתו או לצורך דבר אחר -- מותרים. אבל שערו ממש אפילו אם צוה עליו -- אסור בהנאה.
: {{רמ"א|הגה: אשה שיוצאת ליהרג -- נהנין בשערה, אף על פי שנגמר דינה אין שערותיה נאסרים עד שתקטל (טור)}}
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה שמט ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
אם היו אביו ואמו מזרקים עליו כלים -- מצוה לאחרים להצילן אם לא נגעו במטה הנקברת עמו:
: {{רמ"א|הגה: ואם הצילן חייב בשמירתן. ואם החזירן לאביו ולאמו וחזרו וזרקום ונאסרו -- חייב המחזיר לשלם דהוי כזרקן למקום גדודי חיות ולסטים (במרדכי פרק המוכר את הספינה תשובת מהר"מ)}}
שורה 16 ⟵ 19:
אבל אם נגעו בה אסורים אם הם של אותו שזרקן עליו. והוא שיזרקם על דעת שיקברם עמו (טור בשם רא"ש והוא סוף מ"ק):
: {{רמ"א|הגה: הדף שטיהרו עליו וכל הכלים שמוליכין המת עליהם לקבורה -- לא נאסרו, דהרי לא נתנם שם ע"מ לקבור עמו (תשובת מהרי"ל סימן נ"ה וכך משמע מדברי הרא"ש שהביא הטור)}}
<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה שמט ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
כל המרבה כלים על המת הרי זה עובר משום בל תשחית.
<קטע סוף=ד/>