שולחן ערוך יורה דעה רפח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 1:
{{שולחן ערוך|יורה דעה|רפז|רפח|רפט|במה והאיך נכתבת|15}}
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
כיצד כותבין את המזוזה?{{ררר}} כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן. ובתחילתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך.{{רווח קשיח|1}} {{רמ"א|(ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור).}}
<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
צריך לכתבה בדף אחד, ואם כתבה בב' או בג' דפין -- כשרה.
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
כתבה שלא על הסדר -- אפילו שכח מלכתוב אות אחת -- פסולה ואין לה תקנה. ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה.
<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן -- פסולה.
 
<קטע סוף=ד/>
==סעיף ה==
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
צריכה עיבוד לשמה לכתחלה. אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה.
<קטע סוף=ה/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
כתבה על הקלף או על הגויל -- כשרה. לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה. {{רווח קשיח|1}} {{רמ"א|(וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות).}}
<קטע סוף=ו/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו בספר תורה.
<קטע סוף=ז/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
צריכה שרטוט. ואם כתבה בלא שרטוט -- פסולה.
<קטע סוף=ח/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח ט|סעיף ט]]==
<קטע התחלה=ט/>
כותב כל שיטותיה שוות; שלא תהא אחת ארוכה מחבירתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה -- כשרה. ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול.
<קטע סוף=ט/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח י|סעיף י]]==
<קטע התחלה=י/>
"על הארץ" יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא יכתוב בה יותר.
<קטע סוף=י/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח יא|סעיף יא]]==
<קטע התחלה=יא/>
נהגו לעשותה כ"ב שיטין.
<קטע סוף=יא/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח יב|סעיף יב]]==
<קטע התחלה=יב/>
צריך לכתבה בימין כמו בתפילין.
<קטע סוף=יב/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח יג|סעיף יג]]==
<קטע התחלה=יג/>
ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע מצוה לעשות פרשה סתומה. ואם עשאה פתוחה -- כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה.
<קטע סוף=יג/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח יד|סעיף יד]]==
<קטע התחלה=יד/>
כורכה מסופה לראשה מ"'''אחד'''" כלפי "'''שמע'''".
<קטע סוף=יד/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה רפח טו|סעיף טו]]==
<קטע התחלה=טו/>
אסור להוסיף בה מאומה. אלא שמבחוץ כותבין "''שדי''" כנגד תיבת "והיה" שבפנים.{{רווח קשיח|1}} {{רמ"א|הגה: ויש אומרים נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת), וכן נוהגין. ומניחין נקב בקנה נגד שם "שדי" שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י).
 
עוד נוהגין לכתוב מבחוץ '''כוז"ו במוכס"ז''' נגד "ה' אלהינו ה'", ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י). אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם).}}
<קטע סוף=טו/>