שולחן ערוך יורה דעה קכו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 3:
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עובד כוכבים האסור בהנאה נאסר כל היין שבכלי העליון שהרי העמוד הנצוק מחבר בין היין שבכלי העליון ובין היין שבכלי התחתון ורואים כאלו יין של איסור מעורב בשל היתר ואם עירה וקיטף שקודם שנגע בשל האיסור הפסיק קלוח היורד מהיין של היתר מותר:
 
<קטע סוף=א/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
הא דנצוק חבור ה"מ בהפסד מועט אבל בהפסד מרובה כגון שהוציא מהחבית לכלי שיש בו יין נסך מותר:
: {{רמ"א|הגה: ואין חילוק בין אם היה הרבה יין בחבית או לא ואפי' יכול למכרו לעובד כוכבים וכל מה שהוא בקנקן או בכוס מקרי הפסד מועט ודוקא ביין נסך אבל בשאר איסורים אם יכול למכרו לעובד כוכבים ואין בו הפסד מרובה לא מקרי הפסד מרובה (מסקנת ת"ה סימן ר"ד)}}
<קטע סוף=ב/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
נצוק בר נצוק אינו חבור:
 
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
אם העובד כוכבים מערה יין מכלי לטיט או לאשפה או למקום לכלוך אין דרך נסוך בכך והכל מותר בין מה שיצא לחוץ בין מה שבפנים אבל אם היה ישראל או עובד כוכבים מערה לטיט או לאשפה ובא עובד כוכבים ונגע בקלוח הכל אסור:
 
<קטע סוף=ד/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
המערה יין לתוך כלי של עובד כוכבים שלא הודח ואין בו משקה טופח את שעירה בו אסור בשתייה ואת שעירה ממנו מותר אפי' בשתייה:
: {{רמ"א|הגה: ואם יש בו כדי להטפיח אסור בנצוק (בית יוסף בשם ר' ירוחם וסמ"ג ותוס' ורא"ש פרק בתרא דעבודת כוכבים) מיהו אינו אוסר יותר מאילו היה מעורב בו ואם הוא סתם יינם בטל בס' כמו שיתבאר [[שולחן ערוך יורה דעה קלד|בסימן קל"ד]]:}}
<קטע סוף=ה/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
קנקן יין שיש בו קיתון של מים ועירה ממנו לתוך צלוחית שיש בו יין של עובד כוכבים אם יש במים של קנקן לבטל היין שבצלוחית מותר ושיעור הביטול היינו שיהיה במים ס' כנגדו (ד"ע) (<small>ועיין לקמן [[שולחן ערוך יורה דעה קלד#סעיף ה|סימן קל"ד סעיף ה']]</small>):
<קטע סוף=ו/>
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה קכו ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
גת שהיין יורד ממנו לבור ונגע עובד כוכבים בקילוח היורד אם יש בחרצנים וזגים וענבים שבגת ששים כנגד הקילוח לא נאסר מה שבגת:
: {{רמ"א|הגה: דאמרינן סלק את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. שמרי יין שלא נתמדו ולא עברו עליהם י"ב חדש מקרי מין במינו עם יין. (ב"י בשם תשובת הרשב"א)}}
<קטע סוף=ז/>