חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|ויקרא חובה|פרק י|}} ==ביאור - פרק י==" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
==ביאור - פרק י==
'''( א )''' הכי גרסינן {{דה מפרש|תלמוד לומר או הודע}} (הגר"א). היינו "הודע" משמע מפי אחרים מדלא כתיב "נודע".{{ש}}
{{דה מפרש|( ב ) שיש עמה דמים אחרים}} עולה ושלמים וכן בחטאת מצורע מביא עמה אשם ועולה.{{ש}}
{{דה מפרש|תאמר בזו שאינה קבועה}} שהרי יכול לשנותה בכבשים.{{ש}}
{{דה מפרש|מה חטאת עבודה זרה בשעירה אף זו בשעירה}} ר"ל דכשם דתנאי בת שנתה בעבודת כוכבים הוא בשעירה אף זו דבעניננו שהיא בשעירה דוקא לאפוקי מי שיהיה שעיר זכר.{{ש}}
{{דה מפרש|כשהוא אומר יהיה}} דקרא יתירא הוא דהוה מצי למכתב "תורה אחת לשגגה", "יהיה לכם" למה לי?{{ש}}
{{דה מפרש|לרבות שעירי רגלים}} והוא הדין לשעירי ר"ח.{{ש}}
{{דה מפרש|לכם לרבות שעירי עכו"ם}} של צבור הפנימיים דזכרים נינהו.{{ש}}
{{דה מפרש|לעושה לרבות שעיר נשיא}} ד"לכם" לשון רבים עדיף טפי לרבויי חטאת צבור ו"לעושה" לשון יחיד אתי לשעיר נשיא.
{{דה מפרש|( ג ) לרבות וכו'}} ד"על ראשה" הוה מצי למכתב.{{ש}}
{{דה מפרש|חטאת עכו"ם}} היינו שעירה דיחיד.{{ש}}
{{דה מפרש|במקום העולה ולקח וכו'}} דהוה מצי למכתב "ושחט במקום העולה את החטאת", ומדסמיך "במקום העולה" ל"ולקח" משמע במקום העולה יקח.
{{דה מפרש|( ד ) ולמעלן}} בפרשה בשיריים דשעיר נשיא.{{ש}}
{{דה מפרש|מזה אחת ומזה אחת}} על ארבע קרנות.{{ש}}
{{דה מפרש|שכולן נשפכין על היסוד}} כהלכות שיריים ולא אמרינן מתנה קמייתא עיקר דהא קיימא לן דחטאת שנתן מתנה אחת כיפר וממילא אדחו להו אידך כוסות וישפכו לאמה.{{ש}}
{{דה מפרש|ת"ל ואת כל דמה ישפוך}} דלמצוה מיהא ד' כוסות בעינן וכי יהיב מינייהו לקיים מצות נתינה תורת שיריים יש להן ליטען יסוד.
{{דה מפרש|( ה ) הוא}} אותו הכוס שנתן ממנו.{{ש}}
{{דה מפרש|והן}} שאר הכוסות שלא נתן מהן כלום.{{ש}}
{{דה מפרש|נשפכין לאמה}} לאמת המים שבעזרה ככל דמים הפסולים.
{{דה מפרש|( ו ) ר' אלעזר בר' שמעון וכו' כולן נשפכין וכו'}} ומה דכתיב "ואת דמו ישפוך" אתי למעוטי רק דם הנשאר בצואר בהמה דכיון שהמתנות נותן מדם שנתקבל בכלי אדחי ליה האי דם (גמרא).{{ש}}
"''הא כיצד''" הכתוב בספרים במלתא דר' אלעזר בר' שמעון לא גרסינן וכן הוא בגמרא.
{{דה מפרש|( ז ) ואת כל חלבה יסיר וכו'}} פסקא זו ופסקא שלאחריו עד "תלמוד לומר לו" פירשתי לעיל בפרק ט' בסופו.
{{דה מפרש|( ט ) בכל מקום}} שהוזכרו דהיינו {{ממ|ויקרא|א|י}} {{ממ|במדבר|טו|יא}}.{{ש}}
{{דה מפרש|יכול מפני שהן מובחרין מהן}} ולפי זה אם אמר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש דוקא.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר אם כבש}} ולעיל מניה כתיב "והביא קרבנו שעירת עזים", כאן הקדים עז לכבש.
{{דה מפרש|( י ) בכל מקום}} בויקרא א' י"ד שם ה' ז'.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר ובן יונה או תור}} גבי יולדת עשירה כתיב.{{ש}}
{{דה מפרש|האב קודם לאם בכל מקום}} {{ממ|שמות|כ|יא}} {{הפניה לפסוקים|שמות|כא|טז|יז}} {{ממ|דברים|ה|טז}}.{{ש}}
{{דה מפרש|תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו}} כאן הקדים אם לאב.{{ש}}
{{דה מפרש|אבל אמרו חכמים וכו' מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו}} ולא משום דכבוד האב עדיף ונפקא מינה להיכא דנתגרשה אמו ואביו אומר השקני ואמו אומרת השקני דאיזה שירצה יקדים (גמרא פרק קמא [[קידושין לא א|דקידושין דף ל"א]]).
| |||