חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה: הבדלים בין גרסאות בדף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [617168] חוק יום_הזכרון_לשואה_ולגבורה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־18:00, 14 במאי 2015
חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959
ס"ח תשי"ט, 112; X; תשכ"א, 78; תשל"ח, 122; [211388 תשנ"ז, 88].
כ"ז בניסן הוא יום הזכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקויימו אזכרות, עצרות עם, וטכסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את ייחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך בנושאים ההולמים את רוחו.
ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים ובערב יום הזכרון יהיו גם בתי הקפה סגורים.
העובר על סעיף 2א, דינו – קנס.
בחוק זה, "שעשוע" – כמשמעותו של "שעשוע ציבורי" בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935.
השר שיוסמך לכך על ידי הממשלה יתקין, בהתייעצות עם רשות הזכרון יד ושם, הוראות לקיום יום הזכרון בהתאם לחוק זה.
- דוד בן-גוריון
ראש הממשלה - יצחק בן-צבי
נשיא המדינה