תיקון מידות הנפש/חלק חמישי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
==השער השלישי (מידת הגבורה)==
 
מי שגבר על מזגו מבני אדם טבע הדם, -- יש לו לב גדול וגידיו מלאים וזרועותיו ארוכים, ברוב העניינים תמצאהו בעל גבורה, כל שכן אם יהיה רגיל עם זה במלחמות. והמדה הזאת משובחות כשהיא במקומה ובעתה, וכפי מה שהוא משער הצלתו ממה שיכנס בו. ואם הוא יוצא מן הדרך השוה הנכונה עד שישליך עצמו למקום הסכנה הגמורה והמיתה זו מדת השגעון והיא מדה מגונה. ובאלה השתי מדות אמר החכם: '''אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה''' {{מקור|משלי כח יד}}. אך האנשים הגדולים הנזכרים במדה הזאת היו להם מדות עליונות הראוי להם הכח ההוא כיהושע, ושמשון, וגדעון, ושאול, ודוד, ויהונתן, ויואב, ואבנר והדומה להם, מאשר היו כמותם אשר נראתה מהם מדת הגבורה, והיו משובחים בעבורה, ובהפך זה מי שנראתה בהם מדת המורך והעצלה ולא נשתבחו עליה כאשר אני עתיד לזכור בשער הסמוך לזה.
טו. השער השלישי מן החלק החמישי והוא שער תשעה עשר
מן הספר נדבר בו על מדתה גבורה.
גבורה.
 
וראוי להתנהג במדה הזאת בעבודת האלהים, כאשר ידעת ממשה רבינו עליו השלום כשפרע מן העם באמרו: '''שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ''' {{מקור|שמות לב כז}}, וכאשר ידעת מפנחס בעניין קנאתו כמו שנאמר: '''וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ''' {{מקור|במדבר כה ז}} ובכל עת היתה המדה הזאת רצה לומר מדת הגבורה ניכרת מנפשות האנשים הגדולים האלופים והגבורים. וממה שאמר אחד מן הפילוסופים: בחר במות יוסיפו לך חיים, והיו אנשי הערב קורין לגבור מוקה וצריך המשכיל שיתנהג במדה הזאת המנהג השוה כדי שלא יקרא משוגע, ויתנהג בה על דרך הטובה וישרה. ואמר: אין הגבורה נודעת אלא בעת הקורות. ואמר הפילוסוף: גדר הגבורה, האומץ והיישוב כפי מה שמחייבת החכמה והאמת ושתסבול מה שתאהב ומה שתשנא. ואין הגבורה העיקשות בדבר שקר וההתמדה על השוא וסבל היגיעה, כי זה ממדות החיות הרעות, אך הגבורה שיסבול האדם על האמת, ושימשול בתאותו עד שיהיה אצלו המות על הדרך הטובה אשר ימצאנה אחר כן טוב מן החיים, על שכנגדה מן הרע אשר גילה אותו בין החכמה. ו'''בספר הקוטי''' בגבורה: הגבורה מטבע הנפש החשובה לעומת כח הגוף.
מי שגבר על מזגו מבני אדם טבע הדם, -- יש לו לב גדול וגידיו
מלאים וזרועותיו ארוכים, ברוב העניינים תמצאהו בעל גבורה, כל שכן אם
יהיה רגיל עם זה במלחמות. והמדה הזאת משובחות כשהיא במקומה ובעתה,
וכפי מה שהוא משער הצלתו ממה שיכנס בו. ואם הוא יוצא מן הדרך
השוה הנכונה עד שישליך עצמו למקום הסכנה הגמורה והמיתה זו מדת
השגעון והיא מדה מגונה. ובאלה השתי מדות אמר החכם: אשרי אדם מפחד
תמיד ומקשה לבו יפול ברעה (משלי, כ"ח, י"ד.). אך האנשים הגדולים
הנזכרים במדה הזאת היו להם מדות עליונות הראוי להם הכח ההוא
כיהושע, ושמשון, וגדעון, ושאול, ודוד, ויהונתן, ויואב, ואבנר והדומה להם,
מאשר היו כמותם אשר נראתה מהם מדת הגבורה, והיו משובחים
בעבורה, ובהפך זה מי שנראתה בהם מדת המורך והעצלה ולא
נשתבחו עליה כאשר אני עתיד לזכור בשער הסמוך לזה.
 
וראוי להתנהג במדה הזאת בעבודת האלדים, כאשר ידעת ממשה
רבינו ע"ה כשפרע מן העם באמרו: שימו איש חרבו על ירכו (שמות, ל"ב,
כ"ז.), וכאשר ידעת מפנחס בעניין קנאתו כמו שנאמר: וירא פנחס בן
אלעזר וכו' ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו (במדבר כ"ה, ז'.) ובכל עת
היתה המדה הזאת ר"ל מדת הגבורה ניכרת מנפשות האנשים הגדולים
האלופים והגבורים. וממה שאמר אחד מן הפילוסופים: בחר
במות יוסיפו לך חיים, והיו אנשי הערב קורין לגבור מוקה
וצריך המשכיל שיתנהג במדה הזאת המנהג השוה כדי שלא יקרא משוגע,
ויתנהג בה על דרך הטובה וישרה. ואמר: אין הגבורה נודעת אלא
בעת הקורות. ואמר הפילוסוף: גדר הגבורה, האומץ והיישוב כפי
מה שמחייבת החכמה והאמת ושתסבול מה שתאהב ומה שתשנא.
ואין הגבורה העיקשות בדבר שקר וההתמדה על השוא וסבל היגיעה,
כי זה ממדות החיות הרעות, אך הגבורה שיסבול האדם על האמת, ושימשול
בתאותו עד שיהיה אצלו המות על הדרך הטובה אשר ימצאנה אחר כן
טוב מן החיים, על שכנגדה מן הרע אשר גילה אותו בין החכמה. ובספר
הקוטי בגבורה: הגבורה מטבע הנפש החשובה לעומת כח הגוף.
 
==השער הרביעי (מידת המורך והעצלות)==