|
המדה הזאת אף על פי שהיא באה מכח הנפש, שמנו אותה מדה ממדת האדם, מפני הפקדתה למדותיו ואנחנו מדברים בו עתה בתועלותיה ובנזקיה. אעפ״י שתועלותיה אינן נחשבות כנגד נזקיה, ואם כל '''מדה מגונה''' יש בה '''תועלת בקצת העתים'''. וכבר ידעת כי השתיקות מדה נחמדה באדם, וכאשר מתנהג בה בשמוע הכזב תשוב מגונה, וכאשר משתמש בו להוכיח או לייסר, או מפני קנאתו בעבור העבירות תשוב משובחת. וראוי לאיש המשכיל הנלבב השלם להניח השתי הקצוות וינהג במדה הבינונית אל הנכון. '''וגאלינוס''' אמר בספר מדות הנפש: כי הכעס והרוגז, הם שני שמות לעניין אחד, ונראה על פני הכעסן כאילו הוא עמוס ומתחמם גופו הרבה ומתנדנד לבו נדנוד גדול ודופק דופקו בחזקה ובמהירות. ואמר בו: מי שכעסו במחשבה, ייראה עליו היישוב וההדר, ומי שכעסו שלא במחשבה תראה עליו השטות. ועוד אמר: מי שכעסו חזק ורוגזו אמיץ, איננו רחוק מן המשוגעים הנכפים. ובספר הקוטי: אין הכעסן נמצא שמח. ונאמר, כי שמנו לנפש הכועסת ארבע מעלות. הממהר לכעוס וממהר לרצות עניין שוה, ויותר מה שימצא על זה המנהג בעל מזג מרה צהובה. ומי שהוא מאחר לכעוס ומאחר לרצות גם זה עניין שוה, וזה המנהג למי שיש לו מרה שחורה. ומי שהוא ממהר לכעוס ומאחר לרצות הוא עניין מגונה, מפני שהוא יוצא מגדר המדה השוה. אך המאחר לכעוס וממהר לרצות משובח למאד. והמעלה הזאת ממעלות האנשים הגדולים והחסידים,
אשר לא נראתה במדתם מדת הכעס, ומי שהם מן המושלים בנפשם הכועסת ומכריחים את טבעם לסבול אותם כבר נזכרו לטובה כמו שאמר החכם: טוב'''טוֹב ארךאֶרֶךְ אפיםאַפַּיִם מגבורמִגִּבּוֹר''' {{מקור|משלי טז לב}} וארך אפים מן הי"ג מדות הנאמרות בבורא יתעלה שמו בפרשת: ויעבור ה'''וַיַּעֲבֹר עליְהוָה פניועַל פָּנָיו''' {{מקור|שמות, לד ו}}. ואמר: כאשר הגרב מחולי הגוף כן הכעס מחולי הנפש, ואין ראוי לאיש בעל מוסר שיהיה רגיל לכעוס, מפני שהוא מביא עצמו לידי חטא, כמו שאמר חכם: גדול'''גְּדָל חימהחֵמָה נושאנֹשֵׂא עונשעֹנֶשׁ''' {{מקור|משלי יט יט}} וכבר הזהיר החכם מן הכעס באמרו: אל'''אַל תבהלתְּבַהֵל ברוחךבְּרוּחֲךָ לכעוסלִכְעוֹס כיכִּי כעסכַעַס בחיקבְּחֵיק כסיליםכְּסִילִים ינוחיָנוּחַ''' {{מקור|קהלת ז ט}} וראוי למי שהוא כעסן שיקראוהו כסיל. ודבר שאי איפשר הוא שיינצל הכעסן מן החטא הגדול כמו שאמר החכם: ובעל'''וּבַעַל חכמהחֵמָה רברַב פשעפָּשַׁע''' {{מקור|משלי כט כב}}. ואתה רואה רוב בני אדם כשהוא כועס ומתחזק בכעסו, אינו משים על לב מה שהוא עושה ברוב כעסו, וכמו שנאמר בו: כל'''כָּל רוחורוּחוֹ יוציאיוֹצִיא כסילכְסִיל''' {{מקור|משלי כט יא}}, ובהפך זה נאמר: וחכם באחור'''וְחָכָם ישבחנהבְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה''' {{מקור|משלי כט יא}} וממה שהזהירו רבותינו זכרונם לברכה מהרבות במדה הזאת, כל המקרע בגדיו בחמתו כאילו עובד עבודה זרה {{מקור|שבת קה עב}}. ולפי המאמר הזה אין ראוי לאדם שיהיה גדול חימה כטיבעת חיות רעות והצבעים, ולא שיהיה בלתי כעס, כי זה ממדות הפתאים והפחותים, ודרך הזריזות שינהג במדה בינונית, וממה שאתה צריך לדעתו, כי גמר שכל האדם. מושלו בכעסו, וכמו שאמר החכם: '''שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ''' {{מקור|משלי יט יא}} וממה שאמר '''בטלמיוס''' בכעס: כשתכעוס, מחול, כי אין עזבך הנקמה חולשה.
שהזהירו רז"ל מהרבות במדה הזאת, כל המקרע בגדיו בחמתו כאילו עובד ע"ז {{מקור|שבת קה עב}}. ולפי המאמר הזה אין ראוי לאדם שיהיה גדול חימה כטיבעת חיות רעות והצבעים, ולא שיהיה בלתי כעס, כי זה ממדות הפתאים והפחותים, ודרך הזריזות שינהג במדה בינונית, וממה שאתה צריך לדעתו, כי גמר שכל האדם. מושלו בכעסו, וכמו שאמר החכם שכל האדם האריך אפו {{מקור|משלי כט יא}} וממה שאמר '''בטלמיוס''' בכעס: כשתכעוס, מחול, כי אין עזבך הנקמה חולשה.
==השער השני (מידת הרצון והסברת הפנים)==
|
