שולחן ערוך יורה דעה קמה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אלישיב ליפא (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
||
שורה 1:
{{שולחן ערוך|יורה דעה|קמד|קמה|קמו|איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה|9}}
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אע"פ שנעבד הרי זה מותר בהנאה לפיכך המשתחוה להר לא נאסר ואפילו אבני הר שנדלדלו ועדיין הם במקומם ועבדם שם אינן נאסרים וכן הנהרות והמעינות של רבים ואילנות שלא נטען לשם אלילים אינם נאסרים ומכ"מ אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוה לו כל השריגים והעלים והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד אסורים בהנאה:
<קטע סוף=א/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
דבר שאין בו תפיסת ידי אדם שנעבד אע''פ שהנעבד עצמו מותר בהנאה ציפויו אסור בהנאה.
: {{רמ"א|(משמשי הר הוי כציפויו ואסור אבל תקרובת הר אינו נאסר) (תא"ו ני"ו)}}:
<קטע סוף=ב/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
בית שבנאו מתחילה שיהא הבית עצמו נעבד וכן המשתחוה לבית בנוי הרי זה אסור בהנאה היה בנוי וסיידו וכיידו לשם אלילי' עד שנתחדש נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה מפני שעשהו לעבדו ושאר הבית מותר הכניס אלילי' לתוך הבית כל זמן שהוא שם הבית אסור בהנאה הוציאה הותר הבית:
: {{רמ"א|הגה: ודוקא שלא הוקצה הבית לכך אבל הוקצה לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול דהיינו שלא להכניס עוד שם (טור בשם רש"י) ובישראל לא מהני בטול כדלעיל [[שולחן ערוך יורה דעה קלט|סימן קל"ט]]}}:
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
אבן שחצבה לעבדה אסורה בהנאה היתה חצובה וציירה וכיידה שתיעבד אפי' צייר וכייד בגוף האבן נוטל מה שחידש והוא אסור בהנאה ושאר האבן מותר.
: {{רמ"א|(ובעבודת כוכבים דמהני בטול אפילו לא נטל משם רק מה שצייר מותר אם עשאו דרך בטול) (רבינו נסים)}}:
<קטע סוף=ד/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
אבן שהעמיד עליה אלילים של עובד כוכבים הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה סילקה האבן מותרת:
<קטע סוף=ה/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ו|סעיף ו]]==
אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד אסו' בהנאה היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם אלילים אפי' הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו אלילים כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד: ▼
<קטע התחלה=ו/>
▲אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד אסו' בהנאה היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם אלילים אפי' הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו אלילים כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד:
<קטע סוף=ו/>
אע"פ שקרקע עולם אינו נאסר אם עשה בו מעשה כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות לאלילים נאסר: ▼
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
<קטע סוף=ז/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
בעלי חיים אינן נאסרים שאפילו השתחוה לבהמה שלו לא נאסרה עשה בה מעשה ששחטה לאלילים אפי' סימן אחד נאסרה ואפילו אינה שלו ודוקא עובד כוכבים אוסר דבר שאינו שלו אבל ישראל אינו אוסר של חבירו שודאי אינו מכוין אלא לצערו ויש אומרים שאפילו אם יש לו חלק בה אינו אוסר ואם ישראל מומר הוא או שהתרו בו וקבל התראה הרי זה אוסר.
: {{רמ"א|(ועיין לעיל [[שולחן ערוך יורה דעה ד|סימן ד']]). (תקרובת ב"ח ומשמשיהם נאסרים) (תא"ו ני"ז)}}:
<קטע סוף=ח/>
==[[שולחן ערוך יורה דעה קמה ט|סעיף ט]]==
<קטע התחלה=ט/>
אף על פי שבעלי חיים אינם נאסרים אם החליף בעלי חיים באלילים נאסרו אבל חליפי חליפין כגון שהחליף בעלי חיים בחליפי אלילים מותרי' ויש אוסרים גם בזה:
<קטע סוף=ט/>
| |||