אליהו רבא טו: הבדלים בין גרסאות בדף

 

אמרתי לו: בני, והלא הדברים קל וחומר: ומה אם בהמה וחיה ועוף, שדרכן לאכול אותן, דם שלהם אסור - בני אדם, שאין דרכן לאכול אותן, לא כל שכן שדמו אסור! עליו הכתוב אומר ([[דברים יב]]) "רק חזק לבלתי אכול הדם, כי הדם הוא הנפש, ולא תאכל הנפש עם הבשר וגו'", ואומר: "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא", ואומר: "לבני ישראל, דם כל בשר לא תאכלו, כי נפש כל בשר דמו הוא" ([[ויקרא יז]]) "דם כל בשר לא תאכלו" - להביא דם אדם, שהוא אסור באכילה, לפי "כי נפש כל בשר דמו הוא". והעבודה! אף דם החי שנקרש ונתמצה בכלי, ומיוחד בפני עצמו, שנתנו בכלי אחד - אף זה אסור באכילה, שנאמר דם - דם, מכל מקום...