חוק יישוב סכסוכי עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [609416] הגהה |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [610496] הגהה והוספת חתימות ופרסום |
||
שורה 12:
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: בוררות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: המועצה ליחסי
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div>
שורה 23:
{{ח:סעיף|1|ממונים על יחסי עבודה}}
שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי
{{ח:סעיף|2|סכסוך עבודה|תיקון: תשע"ד}}
לענין חוק זה סכסוך
{{ח:תת|1}} כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
{{ח:תת|2}} קביעת תנאי
{{ח:תת|3}} קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;
{{ח:תת|4}} קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה.
{{ח:סעיף|3|הצדדים בסכסוך עבודה בין מעסיק לעובדיו|תיקון: תשע"ד}}
בסכסוך
{{ח:סעיף|4|ייצוג מעסיק|תיקון: תשע"ד}}
מעסיק שהוא צד לסכסוך
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני:
{{ח:סעיף|5|מסירת הודעות על סכסוך עבודה}}
צד בסכסוך
{{ח:סעיף|5א|חובת הודעה על שביתה והשבתה|תיקון: תשכ"ט}}
על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה
{{ח:סעיף|5ב|עדיפות הסכם קיבוצי|תיקון: תשכ"ט}}
שורה 52:
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}.
{{ח:סעיף|6|החלטה על תיווך|תיקון: תשכ"ט}}
נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:פנימי|סעיף 5א|או 5א}} או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך
{{ח:סעיף|7|
המתווך יעשה כמיטב
{{ח:תת|1}} לקיים פגישות עם הצדדים, ביחד או בנפרד, לשמוע טענותיהם והצעותיהם ליישוב הסכסוך ולהביא לענין זה הצעות משלו;
{{ח:תת|2}} לחייב את הצדדים בתשובה מנומקת על טענות הצד השני ועל ההצעות ליישוב הסכסוך;
{{ח:תת|3}} להזדקק לחוות
{{ח:תת|4}} לעיין במצב הכלכלי של המפעל שבו קיים הסכסוך ובספרי
{{ח:סעיף|8|סמכויות המתווך}}
{{ח:תת|א}} רשאי המתווך, במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ולמטרת ביצועם –
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:תת|ב}} קנס שהוטל לפי סעיף
{{ח:סעיף|9|הסכם ליישוב הסכסוך}}
הגיעו הצדדים להסכם בדבר יישוב סכסוך
{{ח:סעיף|10|פטור ממס בולים}}
הסכם שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} פטור ממס
{{ח:סעיף|11|סיום התיווך באין הסכם}}
{{ח:תת|א}} לא נחתם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} תוך ארבעה
{{ח:תת|ב}} בהסכמת הצדדים רשאי הממונה הראשי לפרסם, בדרך שימצא לנכון, את הדין
{{ח:סעיף|12|תיווך מחודש}}
משקיבל הממונה הראשי דין
{{ח:סעיף|13|סודיות}}
שורה 89:
{{ח:סעיף|14|זכויות שמורות}}
לא נחתם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, כל הנאמר במהלך התיווך על ידי הצדדים, כל עדות שהושמעה בו וכל הצעה ליישוב הסכסוך שהובאה בו, לא
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: בוררות}}
שורה 95:
{{ח:סעיף|15|ענינים לבוררות|תיקון: תשל"ב}}
ואלה הענינים לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}:
{{ח:תת|1}} כל סכסוך
{{ח:תת|2}} כל סכסוך
{{ח:סעיף|16|מסירת הודעה|תיקון: תשל"ב}}
כל צד לסכסוך
{{ח:סעיף|17|מינוי ועדת בוררים}}
הממונה הראשי שהגיע אליו העתק ההודעה שנמסרה לממונה, ימנה ועדת
{{ח:סעיף|18|בורר יחיד}}
הממונה הראשי
{{ח:סעיף|19|הרכב ועדת בוררים}}
ועדת
{{ח:סעיף|20|מתווך כבורר}}
מי שפעל כמתווך בסכסוך
{{ח:סעיף|21|פתיחת הבוררות}}
יושב
{{ח:סעיף|22|מקורות הדין בבוררות}}
{{ח:תת|א}} ועדת
{{ח:תת|ב}} "נוהג מקצועי" הוא הנהוג או המקובל לגבי הנדון בבוררות ורשאית ועדת
{{ח:סעיף|23|סמכויות ועדת בוררים}}
{{ח:תת|א}} רשאית ועדת
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:תת|ב}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על
{{ח:סעיף|24|ראיות}}
ועדת
{{ח:סעיף|25|סדרי דיון}}
ועדת
{{ח:סעיף|26|תנאי לדיון בהרכב חסר}}
רשאי יושב
{{ח:סעיף|27|דיון בהרכב חסר}}
נתקיימה ישיבה בהעדר אחד החברים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, או לא השתתף אחד מהם בפעולות הועדה – אין חוקיות הישיבה או פעולות הועדה וסמכויותיה נפגעות על ידי העדר זה; אולם לפי דרישת החבר שנעדר מישיבת הועדה רשאי היושב
{{ח:סעיף|28|פסק-ביניים}}
ועדת
{{ח:סעיף|29|פסק ברוב דעות או על-פי היושב ראש}}
פסק-הבוררים או פסק-הביניים יינתנו ברוב דעות
{{ח:סעיף|30|תיקון טעות סופר}}
מי שהיה יושב
{{ח:סעיף|31|תקפו של פסק בוררים}}
{{ח:תת|א}} תקופת תקפו של פסק-בוררים בענין תנאי
{{ח:תת|ב}} תחילתו של פסק-בוררים היא מיום נתינתו, אם לא
{{ח:תת|ג}} דינו של פסק-בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי הענין; פסק-בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר-תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי.
{{ח:סעיף|32|פירוש
{{ח:תת|א}} התעוררו חילוקי
{{ח:תת|ב}} על פעולות ועדת
{{ח:סעיף|33|סופיות פסק-בוררים}}
שורה 163:
{{ח:סעיף|34|סודיות}}
{{ח:תת|א}} העובדות שהגיעו לידיעתו של חבר ועדת
{{ח:תת|ב}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס אלף לירות.
{{ח:סעיף|35|העתק מפסק-בוררים}}
יושב
{{ח:סעיף|36|פטור ממס בולים}}
פסק-בוררים, וכן כתב
{{ח:סעיף|37|פקודת הבוררות|תיקון: תשל"ב}}
פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי|תיקון: תשל"ב}}
שורה 179:
{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תשל"ב, תשמ"ב, תשמ"ח, תש"ן}}
לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}, בין שנעשה והוגש לרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}} ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות ציבורי" – כל אחד משירותים אלה:}}
{{ח:תתת|1}} שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959}}, ובין אם לאו;
שורה 192:
{{ח:תתת|10}} ההפקה וההספקה של מים;
{{ח:תתת|11}} הייצור וההספקה של חשמל;
{{ח:תתת|12}} הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"
{{ח:תתת|1}} בזמן שחל הסכם קיבוצי – הארגון שהוא צד להסכם;
{{ח:תתת|2}} בזמן שההסכם הקיבוצי שהיה חל אינו בר-תוקף עוד – הארגון שהיה צד להסכם;
{{ח:תתת|3}} לא היה הסכם קיבוצי קודם – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;
{{ח:תתת|4}} היה ארגון כאמור
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שביתה או השבתה בלתי מוגנת" – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;
{{ח:תתת|2}} שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור – יהיה ראיה מכרעת לכך;
{{ח:תתת|3}} שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה
{{ח:
{{ח:תתת|א}} הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין
{{ח:תתת|ב}} סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה
{{ח:סעיף|37ב|דין שביתה או השבתה בלתי
{{ח:תת|א}} שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 62|סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין
{{ח:תת|ב}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}.
{{ח:תת|ג}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 44|לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959}}, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 41|סעיף 41 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ד}} ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי
{{ח:סעיף|37ג|דין שביתה חלקית בלתי מוגנת|תיקון: תשל"ז, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} בית
{{ח:תת|ב}} לא ייזקק בית
{{ח:תת|ג}} עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על
{{ח:תת|ד}} הפרשי שכר שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד – יראוהו כמקדמה {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25|שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958}}, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.
שורה 224:
הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: המועצה ליחסי
{{ח:סעיף|38|מינוי מועצה ליחסי עבודה}}
שורה 231:
{{ח:סעיף|39|הרכב המועצה}}
{{ח:תת|א}} חברי המועצה יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שווה בשווה.
{{ח:תת|ב}} נציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי
{{ח:תת|ג}} הודעה על מינוי המועצה ועל שמות חבריה תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|40|תקופת כהונה}}
שר העבודה רשאי לקבוע
{{ח:סעיף|41|יושב ראש המועצה}}
שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב
{{ח:סעיף|42|סדרי הדיון במועצה}}
שורה 249:
{{ח:סעיף|44|ביטול}}
פקודת בתי
{{ח:סעיף|44א|דין המדינה|תיקון: תשל"ב, תשע"ד}}
שורה 271:
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1}} או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות – בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
שורה 280:
{{ח:תת|ב}} במנין התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני לחוק}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י''ז באדר א' תשי"ז (18 בפברואר 1957)}}
* '''דוד בן-גוריון'''<br>ראש הממשלה
* '''מרדכי נמיר'''<br>שר העבודה
* '''יצחק בן-צבי'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
|