חוק יישוב סכסוכי עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[609416] הגהה
[610496] הגהה והוספת חתימות ופרסום
שורה 12:
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תיווך}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: בוררות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: המועצה ליחסי העבודהעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div>
שורה 23:
 
{{ח:סעיף|1|ממונים על יחסי עבודה}}
שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי- עבודה (להלן – הממונה הראשי) וממונים על יחסי- עבודה (להלן – ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|2|סכסוך עבודה|תיקון: תשע"ד}}
לענין חוק זה סכסוך- עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעסיק לארגון- עובדים או בין ארגון- מעבידים לארגון- עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:
{{ח:תת|1}} כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
{{ח:תת|2}} קביעת תנאי- עבודה;:
{{ח:תת|3}} קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;
{{ח:תת|4}} קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה.
 
{{ח:סעיף|3|הצדדים בסכסוך עבודה בין מעסיק לעובדיו|תיקון: תשע"ד}}
בסכסוך- עבודה שבין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעסיק וארגון- העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון- עובדים כאמור – הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך- העבודה הנדון.
 
{{ח:סעיף|4|ייצוג מעסיק|תיקון: תשע"ד}}
מעסיק שהוא צד לסכסוך- עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון- מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעסיק.
 
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תיווך}}
 
{{ח:סעיף|5|מסירת הודעות על סכסוך עבודה}}
צד בסכסוך- עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך- מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.
 
{{ח:סעיף|5א|חובת הודעה על שביתה והשבתה|תיקון: תשכ"ט}}
על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה- עשר יום לפחות לפני תחילתן.
 
{{ח:סעיף|5ב|עדיפות הסכם קיבוצי|תיקון: תשכ"ט}}
שורה 52:
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}.
 
{{ח:סעיף|6|החלטה על תיווך|תיקון: תשכ"ט}}
נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:פנימי|סעיף 5א|או 5א}} או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך- עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב – יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך- עבודה.
 
{{ח:סעיף|7|פעולתפעולות המתווך ליישוב הסכסוך}}
המתווך יעשה כמיטב יכולתויכלתו ליישוב בסכסוךהסכסוך בדרך משא- ומתן, והוא רשאי –
{{ח:תת|1}} לקיים פגישות עם הצדדים, ביחד או בנפרד, לשמוע טענותיהם והצעותיהם ליישוב הסכסוך ולהביא לענין זה הצעות משלו;
{{ח:תת|2}} לחייב את הצדדים בתשובה מנומקת על טענות הצד השני ועל ההצעות ליישוב הסכסוך;
{{ח:תת|3}} להזדקק לחוות- דעת של מומחים ושל נציגי ארגוני- עובדים וארגוני- מעבידים;
{{ח:תת|4}} לעיין במצב הכלכלי של המפעל שבו קיים הסכסוך ובספרי- חשבונות ובמסמכים אחרים העלולים לספק לו חומר לחקירתו.
 
{{ח:סעיף|8|סמכויות המתווך}}
{{ח:תת|א}} רשאי המתווך, במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ולמטרת ביצועם –
{{ח:תתתתת|1}} להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל- פה, ולחקור כל אדם, אם יש בכך, לדעתו, עניין ליישוב הסכסוך, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;
{{ח:תתתתת|2}} להזמין אדם לבוא לישיבת- התיווך כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש מסמך שברשותו;
{{ח:תתתתת|3}} לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן- צדק;
{{ח:תתתתת|4}} ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניו, לאחר שלא בא לפי הזמנה, ולא הצטדק על כך להנחת- דעתו, וכן להטיל עליו את תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה, גם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;
{{ח:תתתתת|5}} לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי המתווך להעיד בשבועה, להגיש מסמך, להשיב לטענות הצד השני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(2)}} או לאפשר חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(4)}}, ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת- דעתו של המתווך.
{{ח:תת|ב}} קנס שהוטל לפי סעיף- קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית המשפטמשפט.
 
{{ח:סעיף|9|הסכם ליישוב הסכסוך}}
הגיעו הצדדים להסכם בדבר יישוב סכסוך- עבודה אם על דעת עצמם ואם לפי הצעת המתווך, יערכו המתווך או הצדדים הסכם בכתב לענין זה ובו יפורטו עלכל התנאים לפיהםשלפיהם ייושביושב הסכסוך; ההסכם ייחתם בידי הצדדים ויקויים בחתימת המתווך.
 
{{ח:סעיף|10|פטור ממס בולים}}
הסכם שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} פטור ממס- בולים.
 
{{ח:סעיף|11|סיום התיווך באין הסכם}}
{{ח:תת|א}} לא נחתם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} תוך ארבעה- עשר יום מהתאריך שבו הוזמנו הצדדים לראשונה להתייצב לפני המתווך, יסיים המתווך את תיווכו ויגיש לממונה הראשי דין- וחשבון על מהלך התיווך, על תביעות הצדדים, על הצעותיהם ועל הצעותיו הוא ליישוב הסכסוך.
{{ח:תת|ב}} בהסכמת הצדדים רשאי הממונה הראשי לפרסם, בדרך שימצא לנכון, את הדין- וחשבון או תקצירו.
 
{{ח:סעיף|12|תיווך מחודש}}
משקיבל הממונה הראשי דין- וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי הוא להציע לצדדים חידוש התיווך ואם הסכימו לכך – יחדש המתווך את תיווכו והוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} יחולו על התיווך המחודש.
 
{{ח:סעיף|13|סודיות}}
שורה 89:
 
{{ח:סעיף|14|זכויות שמורות}}
לא נחתם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, כל הנאמר במהלך התיווך על ידי הצדדים, כל עדות שהושמעה בו וכל הצעה ליישוב הסכסוך שהובאה בו, לא יחוייבויחייבו את הצדדים ולא ישמשו ראיה בבוררות לפי חוק זה אלא אם הצדדים הסכימו לכך בכתב.
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: בוררות}}
שורה 95:
{{ח:סעיף|15|ענינים לבוררות|תיקון: תשל"ב}}
ואלה הענינים לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}:
{{ח:תת|1}} כל סכסוך- עבודה שהצדדים הסכימו בכתב למסרו לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}};
{{ח:תת|2}} כל סכסוך- עבודה אשר לפי הסכם קיבוצי, לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 37א|בסעיף 37א}}, או לפי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, יש למסרו לבוררות כקבוע בהסכם או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לפי הענין, ולא נקבעו הבורר או הבוררים או אופן מינוייםמינוים או שנקבע אופן המינוי ולא נתמנו תוך זמן סביר, או שנתמנו ולא סיימו הבוררות תוך זמן סביר; וכל טענה לסתור אחת העובדות האלה תוכרע אף היא בבוררות לפי חוק זה.
 
{{ח:סעיף|16|מסירת הודעה|תיקון: תשל"ב}}
כל צד לסכסוך- עבודה שהוא ענין לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, רשאי למסור הודעה על הסכסוך לממונה; על ההודעההודעה לפי סעיף זה חלות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
 
{{ח:סעיף|17|מינוי ועדת בוררים}}
הממונה הראשי שהגיע אליו העתק ההודעה שנמסרה לממונה, ימנה ועדת- בוררים לאותו סכסוך (להלן – ועדת הבוררים) או יפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.
 
{{ח:סעיף|18|בורר יחיד}}
הממונה הראשי ראשירשאי, על פי בקשת הצדדים ולפני שמינה ועדת- בוררים, ליטול לידיו תפקיד בורר יחיד או למנות ממונה להיות בורר יחיד בסכסוך, ומשעשה אחד משני אלה נתונות לבורר היחיד כל הסמכויות של ועדת- בוררים; הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} בדבר בוררות בועדת- בוררים חלות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בוררות- יחיד כאמור.
 
{{ח:סעיף|19|הרכב ועדת בוררים}}
ועדת- בוררים היא של שלושה;: האחד יושב- ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי- ראש לועדות בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי- עבודה; נציג- עובדים ונציג- מעבידים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי- עובדים ונציגי- מעבידים לועדות- בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון- העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|20|מתווך כבורר}}
מי שפעל כמתווך בסכסוך- עבודה מסויים לא יתמנה בורר יחיד או חבר ועדת- בוררים לאותו סכסוך, אלא בהסכמת הצדדים בכתב.
 
{{ח:סעיף|21|פתיחת הבוררות}}
יושב- ראש ועדת הבוררים יקבע את מועדי ישיבותיה ומקומותיהן ויודיע על כך ליתר חברי הועדה ויזמין את הצדדים להתייצב לפני הועדה.
 
{{ח:סעיף|22|מקורות הדין בבוררות}}
{{ח:תת|א}} ועדת-הבוררים בוררים תדון ותפסוק לפי כל חיקוק, הסכם קיבוצי או נוהג מקצועי, ובאין אלהבאלה תשובה לנדון, תפסוק ועדת- הבוררות לפי מידת הצדק והיושר.
{{ח:תת|ב}} "נוהג מקצועי" הוא הנהוג או המקובל לגבי הנדון בבוררות ורשאית ועדת- בוררים לוותר על הוכחתו בעדים או במומחים, אם היא משוכנעת בקיומו.
 
{{ח:סעיף|23|סמכויות ועדת בוררים}}
{{ח:תת|א}} רשאית ועדת- בוררים, לשם ביצוע תפקידיה –
{{ח:תתתתת|1}} להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל- פה, ולחקור כל אדם אם יש בכך, לדעתה, ענין לסכסוך שנמסר לבוררות, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;
{{ח:תתתתת|2}} לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן- צדק;
{{ח:תתתתת|3}} להזמין אדם לבוא לישיבת- הבוררות כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש כל מסמך שברשותו;
{{ח:תתתתת|4}} ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניה, לאחר שלא בא לפי ההזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעת הועדה וכן להטיל עליו תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה וגם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;
{{ח:תתתתת|5}} לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי הועדה להעיד בשבועה או להגיש מסמך ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת- דעתה של ועדת הבוררים.
{{ח:תת|ב}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על- ידי בית- משפט.
 
{{ח:סעיף|24|ראיות}}
ועדת- בוררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות, אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור הנדון.
 
{{ח:סעיף|25|סדרי דיון}}
ועדת- בוררים תקבע את סדרי- דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
 
{{ח:סעיף|26|תנאי לדיון בהרכב חסר}}
רשאי יושב- ראש של ועדת- בוררים לקיים ישיבת הועדה בהעדר אחד הבוררים, אם בירר תחילה כי לחבר הועדה הנעדר מהישיבה נשלחה הודעה על מקום הישיבה ומועדה והחבר לא מסר הודעה בכתב על אי-יכלתו להשתתף בישיבה ולא הראה סיבות מספיקות לדעת היושב- ראש; סעיף זה אינו חל לגבי הישיבה הראשונה של הועדה, אלא אם היא מתקיימת במועד דחוי.
 
{{ח:סעיף|27|דיון בהרכב חסר}}
נתקיימה ישיבה בהעדר אחד החברים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, או לא השתתף אחד מהם בפעולות הועדה – אין חוקיות הישיבה או פעולות הועדה וסמכויותיה נפגעות על ידי העדר זה; אולם לפי דרישת החבר שנעדר מישיבת הועדה רשאי היושב- ראש לחדש את הדיון בשאלות שבהן דנו בהעדר החבר, אם ראה היושב- ראש סיבה מספקת להעדרו.
 
{{ח:סעיף|28|פסק-ביניים}}
ועדת- בוררים רשאית לתת פסק-ביניים וכן רשאית היא לבטל בכל עת אותו פסק-ביניים.
 
{{ח:סעיף|29|פסק ברוב דעות או על-פי היושב ראש}}
פסק-הבוררים או פסק-הביניים יינתנו ברוב דעות;: ובאין רוב דעות יינתנויינתן פסק-הבוררים או פסק-הביניים על ידי היושב- ראש.
 
{{ח:סעיף|30|תיקון טעות סופר}}
מי שהיה יושב- ראש ועדת- הבוררים רשאי לתקן טעות- סופר שנפלה בפסק-בוררים.
 
{{ח:סעיף|31|תקפו של פסק בוררים}}
{{ח:תת|א}} תקופת תקפו של פסק-בוררים בענין תנאי- עבודה, הוא שנה מיום נתינתו, אם לא נקבעה בה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|ב}} תחילתו של פסק-בוררים היא מיום נתינתו, אם לא נקבעונקבע בו לכך תאריך מוקדם יותר או מאוחר יותר.
{{ח:תת|ג}} דינו של פסק-בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי הענין; פסק-בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר-תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי.
 
{{ח:סעיף|32|פירוש שפסקפסק-בוררים}}
{{ח:תת|א}} התעוררו חילוקי- דעות בין הצדדים לבוררות בדבר פירוש פסק-הבוררים בנקודה מסויימת והממונה הראשי סבור, כי אמנם טעון פסק-הבוררים פירוש באותה נקודה, רשאי הוא, לפי בקשת אחד הצדדים להטיל על ועדת- בוררים, וכן רשאי הוא, בהסכמת הצדדים, להטיל על בורר יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} – לפרש את פסק-הבוררים והחלטת המפרשים תהיה חלק מפסק-הבוררים.
{{ח:תת|ב}} על פעולות ועדת-הבוררים בוררים לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
 
{{ח:סעיף|33|סופיות פסק-בוררים}}
שורה 163:
 
{{ח:סעיף|34|סודיות}}
{{ח:תת|א}} העובדות שהגיעו לידיעתו של חבר ועדת-הבוררים בוררים אגב הבוררות ולא היו ידועות ברבים הן בחזקת סוד ולא יביאן לידיעת אדם זולתו, אלא במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידו ולשימוש בסמכויותיו.
{{ח:תת|ב}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס אלף לירות.
 
{{ח:סעיף|35|העתק מפסק-בוררים}}
יושב- ראש ועדת- הבוררים ימסור לממונה הראשי ולצדדים העתק פסק-הבוררים כשההעתק מקויים בחתימת- ידו.
 
{{ח:סעיף|36|פטור ממס בולים}}
פסק-בוררים, וכן כתב- הרשאה הניתן על -ידי אחד הצדדים למתייצב בשמו לפני ועדת- בוררים, פטורים ממס- בולים.
 
{{ח:סעיף|37|פקודת הבוררות|תיקון: תשל"ב}}
פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי|תיקון: תשל"ב}}
שורה 179:
{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תשל"ב, תשמ"ב, תשמ"ח, תש"ן}}
לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}, בין שנעשה והוגש לרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}} ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות ציבורי" – כל אחד משירותים אלה:}}
{{ח:תתת|1}} שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959}}, ובין אם לאו;
שורה 192:
{{ח:תתת|10}} ההפקה וההספקה של מים;
{{ח:תתת|11}} הייצור וההספקה של חשמל;
{{ח:תתת|12}} הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק, בידי בעל רשיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק, התשמ"ב-1982}}, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות וכן מתן שירותי שידור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990}}.;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אירגוןארגון עובדים מוסמך" –}}
{{ח:תתת|1}} בזמן שחל הסכם קיבוצי – הארגון שהוא צד להסכם;
{{ח:תתת|2}} בזמן שההסכם הקיבוצי שהיה חל אינו בר-תוקף עוד – הארגון שהיה צד להסכם;
{{ח:תתת|3}} לא היה הסכם קיבוצי קודם – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;
{{ח:תתת|4}} היה ארגון כאמור בפיסקאותבפסקאות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר – ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק זה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל, ועל פי ההסכם מוסמך הארגון המצטרף להכריז או לאשר שביתה, רואים את הארגון המצטרף כארגון עובדים מוסמך, במידה שהסמכות להכריז או לאשר שביתה אינה נתונה לפי ההסכם לארגון הכולל;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שביתה או השבתה בלתי מוגנת" – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;
{{ח:תתת|2}} שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור – יהיה ראיה מכרעת לכך;
{{ח:תתת|3}} שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה.;
{{ח:תת|ת}} לענין הגדרה זו רואים בשביתהכשביתה:
{{ח:תתת|א}} הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.;
{{ח:תתת|ב}} סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבודהלעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951}}, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך העבודהעבודה.
 
{{ח:סעיף|37ב|דין שביתה או השבתה בלתי מוגנתמוגנות|תיקון: תשל"ב, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 62|סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין ([נוסח חדש)]}}, אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפנילפי הענין, או חליפיהם.
{{ח:תת|ב}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}.
{{ח:תת|ג}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 44|לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959}}, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 41|סעיף 41 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ד}} ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנתמוגנות שלא הכריזו או אישוראישרו; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה.
 
{{ח:סעיף|37ג|דין שביתה חלקית בלתי מוגנת|תיקון: תשל"ז, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} בית- דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969}}, מוסמך לקבוע, על -פי בקשת מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|ב}} לא ייזקק בית- דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה.
{{ח:תת|ג}} עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על -פי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963}}, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.
{{ח:תת|ד}} הפרשי שכר שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד – יראוהו כמקדמה {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25|שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958}}, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.
 
שורה 224:
הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.
 
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: המועצה ליחסי העבודהעבודה|תיקון: תשל"ב}}
 
{{ח:סעיף|38|מינוי מועצה ליחסי עבודה}}
שורה 231:
{{ח:סעיף|39|הרכב המועצה}}
{{ח:תת|א}} חברי המועצה יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שווה בשווה.
{{ח:תת|ב}} נציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי- המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים יציגים של מעבידים במדינה.
{{ח:תת|ג}} הודעה על מינוי המועצה ועל שמות חבריה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|40|תקופת כהונה}}
שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, את תקופת כהונתה של המועצה ותנאים לפקיעתה של חברות במועצה לפני תום תקופת כהונתה המלאה.
 
{{ח:סעיף|41|יושב ראש המועצה}}
שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב- ראש המועצה.
 
{{ח:סעיף|42|סדרי הדיון במועצה}}
שורה 249:
 
{{ח:סעיף|44|ביטול}}
פקודת בתי- המשפט התעשייתיים, 1947, וחוק- השביתות העותומניהעותמני מיום 27 ביולי 1909 – בטלים.
 
{{ח:סעיף|44א|דין המדינה|תיקון: תשל"ב, תשע"ד}}
שורה 271:
 
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1}} או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות – בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב- ראש.
 
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
שורה 280:
{{ח:תת|ב}} במנין התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני לחוק}}.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י''ז באדר א' תשי"ז (18 בפברואר 1957)}}
* '''דוד בן-גוריון'''<br>ראש הממשלה
* '''מרדכי נמיר'''<br>שר העבודה
* '''יצחק בן-צבי'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
 
{{ח:סוף}}