חוק יישוב סכסוכי עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [604005] קישור למאגר חקיקה |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [609403] תיקון תשע"ד |
||
שורה 3:
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"ח תשי"ז, 58|חוק יישוב סכסוכי עבודה|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209138.pdf}}, {{ח:תיבה|86|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תשכ"ט, 216|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ב, 70|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ז, 6|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ב, 229|חוק הבזק|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ח, 180|תיקון מס' 5 לחוק הבזק|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ן, 85|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|http://knesset.gov.il/laws/data/law/2459/2459_3.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 25:
שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי-עבודה (להלן – הממונה הראשי) וממונים על יחסי-עבודה (להלן – ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|2|סכסוך עבודה|תיקון: תשע"ד}}
לענין חוק זה סכסוך-עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין
{{ח:תת|1}} כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
{{ח:תת|2}} קביעת תנאי-עבודה;
{{ח:תת|3}} קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;
{{ח:תת|4}} קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי
{{ח:סעיף|3|הצדדים בסכסוך עבודה בין
בסכסוך-עבודה שבין
{{ח:סעיף|4|ייצוג מעביד|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תיווך}}
שורה 206:
{{ח:תתת|ב}} סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבודה שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951}}, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך העבודה.
{{ח:סעיף|37ב|דין שביתה או השבתה בלתי מוגנת|תיקון: תשל"ב, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 62|סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)}}, אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או
{{ח:תת|ב}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}.
{{ח:תת|ג}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 44|לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959}}, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 41|סעיף 41 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ד}} ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנת שלא הכריזו או אישור; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה.
{{ח:סעיף|37ג|דין שביתה חלקית בלתי מוגנת|תיקון: תשל"ז, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} בית-דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969}}, מוסמך לקבוע, על פי בקשת
{{ח:תת|ב}} לא ייזקק בית-דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה.
{{ח:תת|ג}} עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על פי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963}}, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.
{{ח:תת|ד}} הפרשי שכר
{{ח:סעיף|37ד|פיצויים מוגדלים|תיקון: תשל"ב, תשל"ז, תשע"ד}}
{{ח:סעיף|37ה|הכרעה בסכסוכים|תיקון: תשל"ב, תשל"ז}}
|