משתמש:Roxette5/נועם אלימלך/ספר הגולמי/חלק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

==פרשת משפטים==

ואלה המשפטים כו׳. לפרש הסמיכות ולא תעל׳ במעלות על מזבחי אשר לא תגלה עדותך עליו ואלה המשפטים. נ״ל דכתיב אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה. דהנה יש שני בחינות במדת הצדיקים דהיינו יש צדיק שהולך תמיד במדרג׳ בדביקות בהשי״ת ומשבח תמיד בשירות ותשבחות וכשמזדמן להצדיק הזה איזה טובה מאתו יתברך אזי מתדבק יותר בהשי״ת ומכיר יותר בגדולתו יתברך ומשבח להבורא ית׳ ביותר הדביקות בו וביותר השקות ואינו מודה לו יתברך עתה יותר בשביל הטובה שעשה עמו יותר ממקדם דק בשביל הטוב׳ הוא מכיר בגדולתו יתברך ומשבח לו בחשקות ודבקות יותר: ויש שאינו במדרג׳ זו אבל הוא מכיר בטובתו ית׳ ומשבח להבורא ב׳׳ה על הטוב׳ הגעש׳ לו וכפי הכרתו הטוב׳ הוא משבח יותר. ויש חילוק בין השבחות של הצדיקים הנ״ל דהיינו הצדיק שהוא בא אל התדבקות יותר בשביל הטוב׳ ומשבח להבורא ב״ה יותר בדבקות כנ״ל הוא מדרג׳ גדול׳ ואינו רשאי לעלות יותר מדרגתו שהוא כעת בשעת השבח והתהיל׳ דכשיגביה א״ע יותר ממדרגתו אזי מגביה שפלותו כנגדו ונופל לו פניות ומחשבות זרות ר״ל אבל כשהוא

 

קדושים תהיו ר״ל להזמנה הזאת כל ישראל שוים כאחד לטובה. וזה פרישתו לטהרה טהר׳ היא מדרגה גדולה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו ר״ל שלאו כל אדם יכול לבא למדריג׳ הזאת וזה רמז שמטהרת טמאים פי׳ מי שהי׳ מחזיק עצמו כשפל וטמא הי׳ מטהר ומטמא טהורים מי שמחזיק עצמו לטהור שהוא מתוקן וטהור כל צרכו זה בודאי עדיין בתוך טומאתו הוא יושב כי המדריגה הזאת אין לה קץ ותכלית וזהו שנא׳ באברהם אבינו ע״ה יען אשר כו׳ ולא חשכת בו׳ שהוא שני דברים דהיינו אחד אשר עשית שהלך להר המורי׳ לשחטו אבל עדיין לא עשה זהו מדרגת יראה. ב׳ לא חשכת את בנך כו׳ דזהו מצד אהבה גדולה והתלהבות גדול: וזהו זאת תורת העולה דעולה הי׳ בא על הרהור הלב ואמר הכתוב זאת תורה העולה פי׳ תבא למדרגה הזאת שיהי׳ תורה שלך עולה פי׳ שתכפר על הרהור הלב. היא העולה על מוקד׳ פי׳ עוד תפעול התור׳ ההיא שתלמוד שתביאך אל אהבה והתלהבות גדול וכנ״ל שהתורה חשוב׳ כנגד הכל * על המזבח ר״ל התורה הזאת היא למעל׳ מן המזבח שהקרבנות אינם מכפרים כולם על כל חטא כ״א כ״א מכפר על חטא שלו אבל התור׳ מכפרת על הכל ובזה התורה מעול׳ מן המזבח ואש המזבח תוקד בו ר״ל כמו שהי׳ בא אש על המזבח מן השמים כן תוקד התלהבות אש בהצדיק הזה אשר יתנהג כנ״ל * ולבש הכהן מדו בד פי׳ כאשר יתנהג כג״ל נק׳ הצדיק כזה בשם כהן וצריך להלביש עצמו מדו בד ר״ל שצריך לתקן עצמו במדותיו בהתבודדות מחשבתו * ומכנסי בד ילבש על בשרו דהיינו שצריך ג״כ התבודדות אחרת לכסות את בשר ערוותו ר״ל תאוותו * והרים את הדשן אשר תאכל האש ר״ל שזה בלתי אפשרי שישבר אדם כל מדותיו הנולדים עמו מבטן אמו רק שצריך להרים אותם אל הקדוש׳ למשל מי שיש בו מדת כעס יסור מכעס החיצונית ויכעוס על הרשעי׳ וכן בכל המדות ושמו אצל המזבח פי׳ כנ״ל שישים המד׳ אל הקדוש׳ דהיינו באם יבא לכעוס או שאר מדה ישבר עצמו להביא אותה המד׳ אל הקדוש׳ * ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ר״ל שאח״כ יבא אל מדרג׳ יותר עד שיופשט מכל וכל מכל המדו׳ והוציא את הדשן מחוץ למחג׳ ר״ל שלא יבא לו בשום פעם מהמדות הנולדות עמו כ״א הכל בקדושה רבה *

דבר אל אהרן כו׳ זאת תורת החטאת כו׳ במקום אשר תשחט העול׳ תשחט החטאת: ר״ל שכל דבר ודבר שיש בו נדנוד חטא אף שאינו אלא כדוגמת הרהור הלב שעולה בא עליו יהא נחשב בעיניך כאלו

עברת על חטא שיש בו חיוב חטאת וזהו במקום ר״ל באותו דבר ונדנוד חטא אשר תשחט העול׳ עליו תשחט החטאת יהי׳ חשוב בעיניך כאלו נתחייבת חטאת * לפני ד׳ ר״ל דע לפני מי חטאת ועד היכן הפגם הולך לפני ד׳ למעל׳: קודש קדשים היא ר״ל המדרגה הזא היא ק״ק * והכהן המחטא ר״ל הצדיק אשר תמיד מחטא ומאשים עצמו תמיד: יאכלנה במקום קדוש פי׳ אכילה לשון חטא אכלה ומחתה פיה דהיינו בכל דבר קדושה שעושה יתן דעתו לחפש היטב מה שמחסר באות׳ מצו׳ ויחשוב לעצמו חטא גדול * בחצר אהל מועד תאכל * ר״ל העוה״ז נקרא חצר ועולם העליון נקרא אהל מועד ע״ד שאמרו חז״ל העוה״ז דומה לפרוזדור בפני העולם הבא והיינו הצדיק המתנהג כנ״ל יגרום טובה לעולם שיהי׳ הנאה בעוה״ז על ידו וזהו בחצר אהל מועד תאכל *כל אשר יגע בבשרה יקדש ר״ל אם יבא לו איזה המחשבה הנוגע אל הבשר דהיינו לתאוותו * יקדש ר״ל ידאה להביא הדבר ההוא אל הקדושה * ואשר יזה מדמה אל הבגד ר״ל אם יהי׳ נתפש בדבר קל דהיינו בדבר חומריות וגשמיות הקל ולזה רומז מלת יזה * תכובם במקום קדוש ר״ל שיבבם הדבר ההיא בדברו קדושות ותפלות * וכלי חרם אשר תבושל בו תשבר ע״ד שאמרו חז״ל ת״ח דומה לפני ע״ה דיבר עמו דומה בעיניו כקיתון של כסף אכל עמו דומה לו כקיתון של חרם הנשבר שאין לו תקנה ע״ש: