סוטה יא ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ שוחזר מעריכות של אלישיב ליפא (שיחה) לעריכה האחרונה של Testbot
שורה 1:
{{כותרת לעמוד בגמרא|סוטה|יא|ב|יא א|יב א}}
<קטע התחלה=ג/>בפרך רבי אלעזר אמר בפה רך רבי שמואל בר נחמני אמר בפריכה {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|יד}})}} וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו' אמר רבא בתחילה בחומר ובלבנים ולבסוף ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים ולמ"ד נמי התם בפה רך הכא ודאי בפריכה דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים בשעה שהולכות לשאוב מים הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אצל בעליהן לשדה ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים סח|יד}})}} אם תשכבון בין שפתים וגו' בשכר תשכבון בין שפתים זכו ישראל לביזת מצרים שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים סח|יד}})}} כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ וכיון שמתעברות באות לבתיהם וכיון שמגיע זמן מולדיהן הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים ח|ה}})}} תחת התפוח עוררתיך וגו' והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקיר ומשפיר אותן כחיה זו שמשפרת את הולד שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל טז|ד}})}} ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי וגו' ומלקט להן שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים לב|יג}})}} ויניקהו דבש מסלע ושמן וגו' {{קישור לתורה אור|1|דברים לב יג}}וכיון שמכירין בהן מצרים באין להורגן ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע ומביאין שוורים וחורשין על גבן שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קכט|ג}})}} על גבי חרשו חורשים וגו' לאחר שהולכין היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל טז|ז}})}} רבבה כצמח השדה נתתיך וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל טז|ז}})}} ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות טו|ב}})}} זה אלי ואנוהו {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|טו}})}} ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו' רב ושמואל חד אמר אשה ובתה וחד אמר כלה וחמותה מ"ד אשה ובתה יוכבד ומרים ומ"ד כלה וחמותה יוכבד ואלישבע תניא כמ"ד אשה ובתה דתניא שפרה זו יוכבד ולמה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד ד"א שפרה שפרו ורבו ישראל בימיה פועה זו מרים ולמה נקרא שמה פועה שהיתה פועה (ומוציאה את הולד) ד"א פועה שהיתה פועה ברוח הקודש ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|טז}})}} ויאמר בילדכן את העבריות וגו' מאי אבנים א"ר חנן סימן גדול מסר להן אמר להן בשעה שכורעת לילד יריכותיה מצטננות כאבנים ואית דאמר כדכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו יח|ג}})}} וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|טז}})}} אם בן הוא והמתן אותו א"ר חנינא סימן גדול מסר להן בן פניו למטה בת פניה למעלה {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|יז}})}} ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' להן מיבעי ליה א"ר יוסי בר' חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|יז}})}} ותחיין את הילדים תנא לא דיין שלא המיתו אותן אלא שהיו מספיקות להם מים ומזון {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|יט}})}} ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים וגו' מאי חיות אילימא חיות ממש אטו חיה מי לא צריכה חיה אחריתי לאולודה אלא אמרו לו אומה זו כחיה נמשלה יהודה {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מט|ט}})}} גור אריה דן יהי דן נחש נפתלי אילה שלוחה יששכר חמור גרם יוסף בכור שור בנימין זאב יטרף דכתיב ביה כתיב ביה ודלא כתיב ביה כתיב (ביה) {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל יט|ב}})}} מה אמך לביא בין אריות רבצה וגו' {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות א|כא}})}} ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים רב ושמואל חד אמר בתי כהונה ולויה וחד אמר בתי מלכות מ"ד בתי כהונה ולויה אהרן ומשה ומ"ד בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברי הימים א ב|יט}})}} ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א יז|יב}})}} ודוד בן איש אפרתי וגו':
 
{{קטן|({{הפניה לפסוק|דברי הימים א ב|יח}})}} וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון בן חצרון {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יג|ו}})}} בן יפנה הוא בן שפנה מעצת מרגלים ואכתי בן קנז הוא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים א|יג}})}} וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב אמר רבא חורגו דקנז הוה<קטע סוף=ג/>