קדמות היהודים - נגד אפיון: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כב: קלארכוס - קישור לויקיפדיה
←‏יז: דיוס - קישור לויקיפדיה
שורה 90:
 
===יז===
מן הדברים האלה אני רוצה לעבור הפעם אל מה שכתבו הכנענים בדבר עמנו ולהביא את עדיהם. כי הנה לצוריים נמצאו, משנים רבות מאד ספרים הכתובים במצות הצבור ומונחים למשמרת על כל המעשים אשר נעשו בקרבם ובקרב עמים זרים וזכו לזכר עולם. ובספרים האלה כתוב, כי ההיכל אשר בירושלים נבנה בידי [[W:שלמה המלך|שלמה המלך]] מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצוריים את [[W:קרתחדשת|קרתחדשת]]{{הערה|ביונית Karchedon, ב[[W:רומית|רומית]] Carthago}} וגם נכתבה שם (בהשכל){{הערה|תיבה זו חסרה בהוצאה הישנה.}} כל עבודת בית המקדש (וכליו); כי [[W:חירם הראשון מצור|חירום]]{{הערה|Eiromos. ב[[W:קדמוניות היהודים|קדמוניות]] כותב יוספוס: חירם (ב[[W:קמץ|קמץ]]).}} מלך הצוריים היה אוהב לשלמה מלכנו בזכרו לו אהבת אביו; ובנדבת לבו נצח יחד עם שלמה על עבודת הבנין להרבות תפארתו ונתן לו מאה ועשרים ככר זהב וכרת ממיטב עצי ההר הנקרא [[W:ארז הלבנון|לבנון]] ושלח אליו לצפות את הבית. ושלמה השיב לו מנחות רבות וגם נתן לו ארץ ב[[W:הגליל|גליל]], הנקראה בשם כבול{{הערה|בפנים Chabulon, ושם זה הזכר גם פעמים אחדות בספר „[[W:מלחמת היהודים|מלחמת היהודים]]”.}}. ותאות החכמה הוסיפה עוד לחזק אהבתם, כי שלחו איש אל אחיו חידות ודרשו לפתר אותן. ושלמה היטיב להבין חידות מחירום וגדל ממנו בכל חכמה. והנה בקרב הצוריים נשמרו עד היום הזה רבות מן האגרות ששלחו המלכים איש אל רעהו. ולמען הוכיח, כי לא מלבי בדיתי את הדברים על האגרות הנמצאות בידי הצוריים, אעידה לי את [[W:דיוס|דיוס]], הוא איש נאמן בכתיבת דברי ימי כנען, כי הסופר הזה כתב בספר דברי ימי הכנענים לאמר: „אחרי מות אביבעל מלך בנו חירום. והוא שפך סוללה{{הערה|לאמר עשה מלוא, סכר למים.}} בפאת מזרח אשר לעיר, והגדיל את הקריה, ואת מקדש [[W:זאוס|זאוס]] האולימפי{{הערה|כנראה קרא בספר היוני ככה לבעל-שמים.}} אשר עמד לבדד על האי חבּר לעיר בסתמו את כל הריווח בינו לבינה{{הערה|לאמר את מפרץ הים בין העיר ובין האי.}} ופאר את המקדש בכלי זהב. אומרים, כי שלמה השליט בירושלים שלח אל חירום חידות ובקש להשיב לו חידות תמורתן, ודרש כי האחד אשר יבצר ממנו לפתור את החידות ישלם כסף רב לרעהו, וחירום הסכים לדבר ולא יכול לפתור את החידות ובזבז לשלמה הרבה כסף ענושים, ואחרי כן פתר עבדימון{{הערה|Abdemon בהוצאת ניזה Abdemunos.}}, אחד מאנשי צור, את החידות השלוחות, ונסה אותו (את שלמה) בחידות אחרות, ושלמה לא יכול לפתרן, ושלם כסף רב לחירום”. בדבריו אלה העיד דיוס על כל אשר אמרנו למעלה.
 
<small>{{הערות שוליים2|מאמר ראשון פרק יז}}</small>